מאז שנפתח ב-2005, "הקניון החדש של דרום סין" נחשב למרכז הקניות הגדול ביותר בעולם, ומכסה שטח עצום של לא פחות מ-1.5 מיליון מ"ר. מחוץ למקום ניצב חיקוי ענק של הספינקס, לצדו העתק של שער הניצחון, ויש גם תעלות ונציאניות עם גונדולות, רכבת הרים ואטרקציות נוספות. אבל למרות ההשקעה הניכרת, בשנים הראשונות לקיומו נותר הקניון ריק, ובשלב מסוים הוגדר רשמית כ"קניון מת". ב-2013, רק אחוז בודד משטח המסחר שלו היה בשימוש.  סין היא לא המקום היחיד בו ניתן למצוא היום קניוני ענק הניצבים ריקים. גם בארצות הברית התופעה מתפשטת בשנים האחרונות, ובעיתונים כבר מנסחים את מודעות האבל. "האם תם עידן הקניונים?", תהתה הכותרת של הניו יורקר, בעוד שהביזנס אינסיידר הלך על הכותרת התיאורית "הקניונים באמריקה מתים מוות איטי ומכוער". מגזין טיים ניסה לענות על השאלה הבוערת "למה אף אחד לא רוצה לקנות יותר בקניון?", ואילו הגארדיאן הבריטי הסתפק בקביעה "מותו של הקניון האמריקאי". חלקם טענו שמדובר בסנונית שמבשרת על קץ הקפיטליזם, עוד נושא שנכתבו עליו לא מעט הספדים בשנה האחרונה, בעוד שאחרים הסבירו שהירידה במספר הקניונים היא תהליך טבעי בשוק תחרותי ורווי, שנאלץ להתאים את עצמו למציאות בה יותר ויותר אנשים קונים ברשת. כולם נאלצו להתמודד עם העובדה הפשוטה: עד שנות התשעים זהר הקניון כסמל המובהק ביותר של תרבות הצריכה האמריקאית, עם עשרות קניונים חדשים מדי שנה. ב-2007, השנה שלפני פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, לא נבנה אף קניון בארה"ב, לראשונה מזה 50 שנה. גם בשנים שחלפו מאז כמעט ולא צצו קניונים חדשים, והמראה של קניונים נטושים, הנרקבים בחצר האחורית של אמריקה כמו גוויות לווייתנים, הפך למראה שכיח. התופעה, שזכתה לכינוי "Dead Malls", מתועדת באדיקות על ידי הצלם סף לולס, עם תמונות של למעלה מ-300 קניוני רפאים. חלק מהמבנים העזובים עוברים הסבה למרכזים רפואיים, קולג'ים, בתי ספר וכנסיות, בעוד שאחרים פשוט נשארים לעמוד שם, שוממים וחסרי תכלית, כמו שרידים מתרבות עתיקה שנכחדה מן העולם.בארץ, לעומת זאת, התמונה שונה. מדי שנה נפתחים פה קניונים רבים חדשים, שכפולים זהים של אותן קופסאות ענק ממוזגות וממותגות, והסחף לא מראה סימני האטה. מומחים בתחום מעריכים שבישראל קיימים כיום כ-300 קניונים, פאוור סנטרים ומרכזי קניות שכונתיים, ולפי הנתונים של חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר לשנת 2015, המספר הנוכחי עומד על כ-8.8 מיליון מ"ר של שטחי מסחר במדינה, לעומת 8.3 מיליון נפשות. הצפיפות הכי גדולה של מרכזי מסחר נמצאת בבאר שבע (210 אלף מ"ר), אחריה ראשון לציון (208 אלף מ"ר), תל אביב-יפו וחיפה (200 אלף מ"ר כל אחת).עד כה נפתחו השנה 8 מרכזים, ביניהם מתחם הלייף סטייל ביג פאשן אשדוד (24 אלף מ"ר), קניון עזריאלי ברמלה (22 אלף מ"ר) וקניון שבירו בכפר סבא (18 אלף מ"ר). גם בעתיד לא צפוי שינוי בקצב המהיר של בניית מרכזי המסחר, וכיום קיימות תכניות ל-123 מרכזים חדשים ברחבי הארץ שיוסיפו למצב הקיים עוד 1.3 מיליון מ"ר, תוספת של 42 אחוזים. בזמן שכולם מדברים על קריסתו של מעמד הביניים, התנופה האדירה הזאת דווקא מראה ההפך. האם גם ישראל עתידה להתפכח מחלום ההיפר-צרכנות האמריקאי, או שדווקא כאן הקניונים הולכים לחיות לעד?

העיר שבה מתרחשת נכון לעכשיו הבנייה המאסיבית ביותר של קניונים חדשים היא תל אביב. בצומת גלילות שבצפון העיר, בסמוך לסינמה סיטי, ייפתח ב-2018 "ביג פאשן גלילות", מתחם ענק שיכלול 30 אלף מ"ר של שטחי מסחר ולצידם מערכת חניונים תת קרקעית שתציע 4000 מקומות חניה. הסינמה סיטי צפוי לעבור אף הוא שיפוץ והרחבה ולחבור לקומפלקס החדש. במקביל, בצד השני של הכביש, יוקם ה"בלו מול" של קנדה-ישראל, שישתרע על שטח של 30 אלף מ"ר בתוספת 6 מגדלי יוקרה. שני הקניונים המפלצתיים כבר החלו להילחם ביניהם על הרשתות, וצפויים להתחרות גם בקניונים אחרים באזור, בהם שבעת הכוכבים, קניון רמת אביב, איילון, ארנה ועוד. בינתיים, במתחם שרונה, צמוד למתחם הענק שכבר מושך אלפי לקוחות מדי יום, עובדים על קניון חדש מבית קבוצת עזריאלי, שיתפרש על פני 3 קומות ו-10 אלף מ"ר, וצפוי להיפתח ב-2017. אל מגדלי עזריאלי המקוריים, 2 דקות הליכה משם, צפוי להצטרף בשנים הקרובות מגדל נוסף שישמש אף הוא למסחר. דקה וחצי הליכה לכיוון השני, במתחם השוק הסיטונאי, ייחנך בשנה הבאה קניון גינדי החדש, שיימתח על 38 אלף מ"ר של שטחי מסחר. השורה התחתונה: הולך להיות צפוף. האם המרכזים החדשים יצליחו לחיות זה לצד זה באושר ובעושר, או שהם הולכים לגלות בדרך הקשה שהעיר הזאת לא מספיק גדולה בשביל כל כך הרבה קניונים? אם בוחנים את מקרה באר שבע, האופציה השנייה נראית הגיונית יותר. לפני שנתיים פתחו איש העסקים אלי להב וקבוצת מליסרון של משפחת עופר את ה"גרנד קניון" בלב באר שבע – הקניון הגדול ביותר בישראל שהוקם על שטח של 50 אלף מ"ר ובהשקעה של מיליארד שקל. פתיחתו הובילה תוך שנה לירידה דרמטית של 33 אחוז בפדיון של קניון הנגב הוותיק בעיר, ירידה של 25 אחוז בפדיון של וואן פלאזה השייך לאליעזר פישמן, וירידה של 11 אחוז במרכז ביג – כך לפי נתונים של חברת המחקר ריס. במתחם השדרה השביעית, שבבעלות שיכון ובינוי וסלע קפיטל, ננטשו מרבית החנויות וכעת המתחם מנסה לשנות את עורו ולהפוך למתחם לעיצוב הבית. "כל מרכזי המסחר בעיר נפגעו מאוד", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת צ'מנסקי בן שחר, המתמחה בתחום מרכזי הקניות והקניונים. "אפילו הגרנד קניון לא מצליח לאכלס את כל ה-50 אלף מ"ר שלו ובעצם אנחנו נמצאים במצב שבו יש ירידה משמעותית בפדיונות, וכל זה לפני שנפתחים שני מרכזי בילוי נוספים בבאר שבע, בגודל 20 אלף מ"ר כל אחד, של יס פלאנט וסינמה סיטי. במקום שיהיה מרכז בילוי אחד, בונים שניים. זה קורה בגלל גופי התכנון והעירייה, שמכיוון שאין להם תכנית לענף המסחר הם מאפשרים לכל יזם לבנות מה שהוא רוצה איפה שהוא רוצה. במקביל, רשתות המסחר מייצרות יותר מדי שטחים במקומות הלא נכונים, ורשתות הדיירים עצמן לא אומרות ליזמים 'לא' ופותחות בכל מקום חנויות שלא בהכרח מרוויחות כסף". הפיתוח המאסיבי הזה של שטחי המסחר כבר הספיק לגבות לא מעט קורבנות. קניון אשדוד, שעומד נטוש מזה כעשור, הוא למעשה הקניון המת הראשון בישראל. אליו מתווסף קניון אמריקן סיטי של גינדי ברחובות, מגדל הנביאים בחיפה וכמובן התחנה המרכזית החדשה בתל אביב – אולי הקניון הכושל ביותר בהיסטוריה הישראלית. אחת המפלות הגדולות התרחשה בראשון לציון, שבשנות התשעים נחשבה לעיר הקניונים של ישראל. הקניון הראשון היה השופ-אין שנבנה ב-1991 (60 חנויות), אחריו נפתח הקניוכל (60 בתי עסק), קניון ערי החוף (30 בתי עסק) והדיסקאונט סנטר ודאון טאון סנטר עם כ-100 בתי עסקי בכל אחד מהם. בספטמבר 1993 נפתח בתרועה גדולה קניון הזהב, עם 170 חנויות, אבל זה כבר היה יותר מדי. הקומפלקסים העצומים החלו לקרוס בזה אחר זה, ומתוך כל הקניונים שנבנו בתקופה ההיא רק קניון הזהב שרד.

את העלייה שלהם ארצה עשו הקניונים בשנות ה-80. הראשון שנבנה הוא קניון איילון של קבוצת עזריאלי, שפתח את שעריו ב-1985. דיזנגוף סנטר הוקם כמעט עשור לפניו, ב-1977, אבל לא נחשב לקניון לפי ההגדרה המקובלת וגם לא לפי חוק רישוי עסקים, זאת משום שהחנויות נמכרו לסוחרים ואינן מנוהלות על ידי הנהלה אחת, ומשום שחלונות הראווה שלהן פונים החוצה ולא פנימה, בעוד שאדריכלות הקניונים מגדירה חזית חיצונית סגורה ואטומה. עם זאת, דיזנגוף סנטר מדגים בצורה מושלמת את מה שזכה לכינוי אפקט גרואן: הרגע שבו המבקר נכנס לקניון, חווה הצפה חושית כתוצאה מהמבנה המתעתע במכוון של המקום, ושוכח מדוע בעצם הגיע לכאן. בשנות ה-90 נפתח מרכז שפיים שהיה לפאוור סנטר הראשון בישראל – מרכז מסחרי פתוח שנבנה מחוץ לעיר וכולל חנויות ענק הבנויות בתוך מחסנים, לצד ריבוי של מסעדות מזון מהיר. בשנים שלאחר מכן המודל הזה שכפל את עצמו למקומות רבים ברחבי הארץ, בדרך כלל בפאתי ערים או בדרכים בין-עירוניות. ההתפשטות המהירה של הקניונים והפאוור סנטרים הצליחה כמעט להכחיד את המסחר ברחובות במרבית הערים בישראל, ואפילו שרשרת הפיגועים בקניונים בתקופת האינתיפאדה השנייה לא בלמה את התנופה שלהם, אלא רק הפכה את המאבטח שמבקש לפתוח תיק לדמות מרכזית בחיינו.  אלא שעכשיו, לראשונה, נשמעים קולות בתעשייה שמוטרדים מאינפלציית הקניונים. למרבה ההפתעה, המתריעות הראשונות בשער הן דווקא רשתות האופנה הגדולות, שמוצאות את עצמן שוב ושוב פותחות מספר רב מדי של חנויות באותם אזורים, ואוכלות את הזנב של עצמן. "זאת תופעה שמייצרת קניבליזציה", אומר רן ארנון, משנה בכיר למנכ"ל פוקס. "להערכתנו תופעה זו יכולה להוביל לכך שקניונים לא יצליחו לשרוד או ששכר הדירה בהם ירד על מנת להתאים אותו להיקפי הפדיון. קבוצת פוקס לא תפתח ואף תסגור חנויות באזורים בהם יהיה עודף שטחי מסחר".גם קסטרו מוטרדת ממספר הקניונים שצצים פה לאחרונה: "אם פעם הקניון שימש כקניון אזורי שמשך אליו לקוחות גם ממקומות רחוקים, היום שטח ההשפעה שלו הצטמצם משמעותית בגלל ריבוי שטחי המסחר", מאשר המנכ"ל גבי רוטר. "קצב הגידול בשטחי המסחר אינו תואם את קצב גידול האוכלוסייה והתחזקות כוח קנייה. דוגמאות כאלה יש כבר במקומות כמו תל אביב, נתניה, קרית אתא ובאר שבע". גורמים מהענף לא ממהרים להתרגש, ומתעקשים שבארץ מדובר בנוסחת קסם שמצליחה תמיד. "צריך לזכור שהקניונים בארה"ב נבנו בפאתי ערים, לא בתוך ערים, לפני כמה עשרות שנים", אומר מנכ"ל קבוצת עזריאלי, ארנון תורן. "בארץ הקניונים נבנים באזורים עמוסי אוכלוסיה, והם מחליפים את העדר המסחר ברחובות. היום לרשת שקמה בישראל אין את היכולת לפרוש את עצמה בשטחי מסחר שהם לא בתוך קניונים. ישראל לא מתנהגת כמו ארה"ב, ומי שיגיד שאנחנו בסך הכל נמצאים בפיגור אופנתי של 10-15 שנים, גם את זה אני לא קונה. יש דברים שרק הקניונים יודעים להציע לקהל הישראלי – מחניה נוחה ועד למיזוג אוויר, שזה דבר מאוד חשוב במדינה שלנו. יכולים להיות גם קניונים שיינטשו, אבל זה יהיה רק בגלל שהם לא התמודדו נכון עם התחרות". גם תופעת הקניות ברשת שהולכת וצוברת תאוצה לא מטרידה את העוסקים בתחום. בארה"ב היא תופסת כבר 7 אחוזים מסך הצריכה הקמעונאית והספיקה להביא לסגירתן של רשתות ענק כמו בלוקבאסטר, בורדרס וטאוור רקורדס, אבל בארץ המספרים נמוכים יותר. לפי נתונים של מכון גאוקרטוגרפיה, ב-2014 כבר 49 אחוזים מהישראלים ביצעו קנייה און ליין, אבל מעטים עושים זאת באופן קבוע. כנראה שעדיין אין מדובר בתחליף ראוי לחוויה המשכרת של שוטטות בקניון פלורוסנטי.