הריב של ויוה: זכיינית של אפרודיטה הגישה תביעת־נגד נגד בעלי הרשת

הריב של ויוה: זכיינית של אפרודיטה הגישה תביעת־נגד נגד בעלי הרשת

זכיינית של רשת ההלבשה התחתונה אפרודיטה, הגישה תביעה שכנגד על סכום של 2 מיליון שקל נגד בעלי הרשת ונגד חברת ש.א.ג. ניהול קניונים.


הזכיינית, מירה דז'לדטי, טוענת בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי לאחר ששילמה לבעלי הרשת, שמואל ותיקי אבני, 2 מיליון שקל עבור זיכיון להפעיל חנויות של רשת "אפרודיטה" ו"ויוה אפרודיטה" בקניון הזהב בראשון לציון, "הנתבעת התנכלה לתובעת, הפלתה את הנתבעת לעומת זכיינים אחרים, סירבה לספק לה סחורה, השמיצה את התובעת ופרסמה כנגדה לשון הרע, הפריעה לעבודה התקינה בחנויות, ביטלה שלא כדין את הסכמי הזיכיון ופעלה בבריונות במטרה לחסל את הזיכיון ואת העסק שהפעילה התובעת".


לטענת התובעת, הגישה נגדה הנתבעת 16 תביעות שונות, חלקן בקשות לבצוע בהוצאה לפועל, שמרביתם עדיין מתנהלים בבתי המשפט. עוד היא טוענת כי לאחר שהנתבעת ראתה כי אין בכוונתה של הזכיינית להיכנע, היא ניתקה את החנויות של הזכיינית מהרשת, "פתחה בזדון" חנות נוספת של אפרודיטה בקניון הזהב "ממש מעל החנות שהפעילה הנתבעת, יצאה במבצעי קידום מכירות ושיווק אגרסיביים, והצליחה כך לחסל את הזיכיון ולפגוע אנושות" בעסק שלה. לטענתה, הנתבע מר אבני אישר בעבר כי הזכיינים של הרשת הפריעו לו למכור את הרשת לגורם עסקי אחר ומבחינתו, התובעות, היו "אבן נגף נוסף שיש להסיר מדרכו". לטענת הזכיינית, בעבר העסיקה הרשת 40 זכיינים ומספרם הלך והידלדל.



הזכיינית טוענת, באמצעות עוה"ד גיא קינן ועדי טוביאנה רפאלי, כי בזמן החתימה על הסכם הזכיון הציגו לה בעלי הרשת מצגי שווא כאילו לצד רשת אפרודיטה בכוונתם לפתוח רשת נוספת בת עשר חנויות, תחת השם ויוה אפרודיטה, אשר פונה לקהל יעד צעיר יותר. על סמך המצג, טוענת התובעת, כי הסכימה לשלם עבור המוניטין של אפרודיטה דמי זכיון קבועים של 120 אלף דולר.



התובעת טוענת בפני בית המשפט כי ויוה לא הפכה כלל לרשת חנויות, לא צברה כל מוניטין, הבעלים המשיכו לנהל אך ורק את רשת אפרודיטה וכך נוצר מצב שהיא הייתה היחידה בעלת חנות של ויוה אפרודיטה. "אלמלא מצגי השווא וההטעיה, התובעת לא היתה רוכשת את הזיכיון לחנות ויוה, לא היתה מתקשרת בהסכם הזיכיון, לא היתה פותחת בקניון הזהב שתי חנויות, ונמנעת כך מליטול על עצמה התחייבויות גבוהות במיוחד".



התובעת טוענת כי במשך שש שנים בהם הייתה התקשרות בין הצדדים הם פעלו כדי לחסל את העסק שלה, סירבו לספק לה סחורה ואיימו להלך עליה אימים. לאחר שלטענתה שילמה דמי זיכיון עבור שתי החנויות ורכשה מלאי, הודיעה לה החברה על ביטול הסכם הזיכיון ודרשה ממנה להסיר את השלט ויוה אפרודיטה, ולפנות את החנות.



"כדי להפעיל לחץ נוסף על התובעות, פגעו הנתבעים במערכת היחסים בין התובעות לבין הנהלת קניון הזהב, ממנה הושכרו החנויות. בין מנכ"ל הקניון גיל גזית לבין הנתבע (שמואל אבני) קיימים יחסי ידידות. הנתבע הציג בפני מר גזית מצג לפיו התובעות מפרות את הסכמי הזיכון, חייבות לו כספים, וכי הסכמי הזיכיון בטלים", נטען בתביעה כנגד.



התובעת טוענת שנוכח המצב היא נאלצה ב-2011 לשכור חנות אחרת באגף החדש שנבנה בקניון הזהב, והובטח לה על ידי הנהלת הקניון כי מדובר "באגף אטרקטיבי שימשוך אליו קונים רבים ופדיון המכירות יעלה באופן משמעותי". לטענתה, "המצגים של הקניון התגלו כמצגי שווא. בשל כשלים רבים של הקניון תנועת הקונים באגף החדש הייתה נמוכה ופדיון המכירות היה נמוך. הקניון לא נטל אחריות למחדליו וסירב להפחית את דמי הניהול ודמי השכירות. בשל כך התגלע סכסוך בין התובעת לקניון, והיא התבקשה לפנות את החנויות".



לבסוף, טוענת התובעת, חזרה להפעיל חנות באגף הישן של הקניון, חנות אותה שכרה מבעלים פרטיים של הנכס ולא מהנהלת הקניון, אלא שלטענתה שמואל אבני הסית נגדה את הספקים וסוכני מכירות, סיפר להם שמצבה הכלכלי קשה, כביכול, אלה הפסיקו לספק לה סחורה, וביולי 2013 "ניתקה התובעת את הקופה הרושמת בחנות שהפעילו התובעות והשתלטה עליה… התובעות הגישו עוד באותו יום תלונה למשטרת ישראל על ניתוק הקופה".




עו"ד נטלי אושרנקו ממשרד מ.פורת ושות', המייצגת את הנתבעים, נמסר: "התביעה שכנגד הינה תביעת סרק שהוגשה על ידי זכיינית לשעבר של הרשת, בניסיון נואש להקטין את החבות הכספית שלה כלפי הרשת (בסך של מיליוני שקלים) בגין הפרות חוזרות ונשנות של הסכמי הזיכיון עליהם חתמה עם הרשת ואותם הפרה לפני למעלה מ-7 שנים. הזכיינית פעלה לאורך השנים באופן פסול, עת הפרה באופן שיטתי את הסכמי הזיכיון והתחמקה מתשלום כספים בהם היא חבה כלפי הרשת, כל זאת תוך שהזכיינית עושה שימוש שלא כדין בשמה המסחרי של הרשת.




"משך שנים הזכיינית עשתה ככל יכולתה להתחמק מהדין וגררה את הרשת להליכים שמראש ידעה את תוצאתם, כך למשל ביקשה הזכיינית להעביר את ההלכים המתנהלים בין הצדדים לדיון בפני בורר; אולם, כאשר חשה הזכיינית, כי הבורר אינו מקבל את טענותיה, החליטה להפסיק לשלם את שכרו וכך סיכלה את הליך הבוררות וחייבה את הרשת לחדש את ההליכים נגד הזכיינית. לרשת אין כל ספק שתביעת הנגד שהוגשה על ידי הזכיינית תידחה ובית המשפט הנכבד יחייב את הזכיינית בתשלום מלוא חובה כלפי הרשת".



משמואל אבני נמסר בתגובה: "התביעה הזו תימחק על הסף כי זו תביעה סתמית שהוגשה באיחור של שבע שנים. התובעת כבר איננה זכיינית שלנו".




מקניון הזהב נמסר: "עד היום לא התקבלה כל תביעה. טענותיה של התובעת, אשר צברה חובות גבוהים, הן חסרות שחר".