רשתות האופנה בצרות. אז למה בעלי הקניונים מחייכים?

רשתות האופנה בצרות. אז למה בעלי הקניונים מחייכים?

המבקרים בקניונים בימים אלה נהנים ממבול של הנחות. המבצעים – שהחלו כבר בתחילת העונה – באים לפצות על מצבן העגום של רבות מהרשתות המאכלסות את הקניונים. הסיבות לכך הן שטחי מסחר עודפים שפתחו הקניונים, האטה בצריכה בשל המצב הכלכלי והביטחוני וקיץ שמסרב להיגמר. בשבוע האחרון פירסמו שלוש קבוצות האופנה הציבוריות הגדולות בישראל – פוקס, גולף וקסטרו – דו"חות כספיים המצביעים על ירידה ניכרת ברווחים. בגולף ובפוקס סיפרו על תוכניות לסגירת עשרות חנויות מפסידות בשנה הקרובה, וגם בקסטרו מודים כי לא יוכלו להמשיך במדיניות פתיחת החנויות הנוכחית. מנגד, שתי קבוצות הקניונים הגדולות בישראל – עזריאלי וקניוני עופר – פירסמו דו"חות מוצלחים מאוד, המלמדים על עלייה נוספת בהכנסות משכר דירה. על חוסר ההרמוניה הצורם בין המצב הפיננסי של הרשתות למצב הפיננסי של קבוצות הקניונים המובילות ניתן ללמוד משיחה שקיימנו עם אבי לוי, מנכ"ל קבוצת מליסרון (קניוני עופר), לאחר פרסום הדו"חות החיוביים של החברה בשבוע שעבר. בתשובה לשאלה אם תוצאות הרבעון הרביעי של החברה יושפעו מגל הטרור של אוקטובר ונובמבר ענה לוי: "לא התוצאות שלנו יושפעו מכך, אלא התוצאות של השוכרים שלנו. הם משלמים לנו אותו שכר דירה ששילמו קודם. אמנם נתנו להם קצת הנחות, אבל לא משהו משמעותי שמשפיע עלינו". ואכן, בעלי הקניונים יצרו שיטה בטוחה, שלפיה שכר הדירה החודשי נגזר משיעור מהפדיון או מסכום קבוע – הגבוה מביניהם. משמע, אם רשת מסוימת השיגה פדיון נאה בחודש מסוים עקב מבצע או קמפיין, הקניון נהנה מתשלום גבוה יותר. אם חלה האטה כלכלית או מלחמה והמכירות יורדות, הקניון מקבל את שכר הדירה הקבוע. בנוסף, הקניונים נהנים מכך שהרשתות משלמות להן דמי ניהול, המגלמים בתוכם את השמירה, האבטחה, הניקיון, התחזוקה, שכר המנכ"ל והחשמל הציבורי.

אסנת רום לפי סקירה של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, בחלק מהקניונים המובילים שכר הדירה עלה בשיעור גבוה יותר מהפדיונות – מה שהוביל לגידול בעומס המוטל על השוכרים.
כך, בקניון עזריאלי בתל אביב דמי השכירות החודשיים עלו בממוצע ב–20% ב-2010–2014, ואילו הפדיונות למ"ר עלו ב–15%. בקניון מלחה בירושלים (עזריאלי) דמי השכירות החודשיים עלו בשנים אלה ב-19%, בעוד הפדיון הממוצע למ"ר עלה בכ–9% בלבד. בקניון עופר אבנת בפתח תקוה הפדיון למ"ר עלה ב–3% בלבד, לעומת עלייה של 14% בדמי השכירות החודשיים באותה תקופה. בקניון רמת אביב קיימת הלימה בין העלייה בשכר הדירה לעלייה בפדיון (8% ו-9% בהתאמה), אך שכר הדירה בו היה מלכתחילה גבוה ביחס לשכר הדירה בקניונים מובילים אחרים. הקניונים מהשורה הראשונה – עשרת הקניונים המובילים, רובם הגדול של קבוצות עזריאלי וקניוני עופר (מליסרון) – מחזיקים ברשימות המתנה ארוכות של שוכרים, ולפיכך סביר שלא ייפגעו ממצבן המידרדר של חלק מהרשתות. העשירייה השנייה של הקניונים, חלקם בבעלות עזריאלי ועופר ואחרים בבעלות קבוצות גדולות כמו ביג מרכזי קניות, וכן קבוצות בינוניות אך משפיעות פחות כמו פישמן וגזית, צפויים להיפגע רק בשוליים ממצבן של הרשתות. ואולם בשורה השלישית ניצבים שאר הקניונים, המוחזקים בעיקר בידי יזמים פרטיים. אלה כבר החלו להיפגע ממצב הרשתות, וצפויים לשלם מחיר כבד עוד יותר בהמשך.
אחת הסיבות לכך שהרשתות והקניונים מהשורה השנייה והשלישית סובלים היא עודף בשטחי מסחר. לפי סקירה של צ'מנסקי בן שחר, בישראל פועלים כיום 388 מרכזים מסחריים מסוגים שונים בשטח כולל של כ–3.6 מיליון מ"ר. ב-2011–2015 נפתחו 80 מרכזי מסחר, בשטח כולל של כ–760 אלף מ"ר. רבים מהמרכזים החדשים אינם מצליחים להגדיל את מספר המבקרים ואת הפדיון החודשי הממוצע למ"ר, ולא מגיעים לאכלוס מלא.


לדברי מירב איינשטיין־סיאנו, סמנכ"לית בצ'מנסקי בן שחר, "מרכזים כמו שרונה מרקט וביג פאשן אשדוד מצליחים כי הם מייצרים משהו חדש, אבל הרוב לא. חלק גדול מהמרכזים לא מצליחים להיות מאוכלסים. באשדוד למשל מיתוספים 1,000 משקי בית בשנה ונפתח מרכז של 24 אלף מ"ר, אז זה בא על חשבון מישהו אחר. בבאר שבע הגרנד קניון פגע קשות בשדרה השביעית, וקניון הנגב ומרכז וואן מתקשים – וזה עוד לפני  פתיחת המתחמים של יס פלאנט וסינמה סיטי בעיר".


אם עד כה הקניונים הצליחו לשכנע את הרשתות לפתוח חנויות בקניונים חדשים שנפתחו, בשבוע האחרון הצהירו שתי שחקניות גדולות בענף כי לא עוד. ראשונה היתה קבוצת פוקס של הראל ויזל, שעד כה היתה בין הראשונים לאכלס את הקניונים ורק בשנה האחרונה פתחה יותר מ–100 חנויות. כעת, הרשת מתכננת לסגור עשרות חנויות. גבי רוטר, מנ"כל משותף ובעלי קסטרו, טוען כי הרשת תמשיך לפתוח עוד חנויות, אך מודה: "בשנה הבאה נסתכל על הנושא של פתיחת חנויות בהרבה יותר זהירות. בחלק מהמקומות שאנחנו נמצאים כיום יש לנו פרישת יתר, ונצטרך לחשוב בעתיד מאילו צריך לצאת. אי־אפשר יהיה לפתוח חנויות בלי חשבון". בכיר באחת מרשתות האופנה הגדולות אומר: "לא יהיה מנוס מלסגור הרבה חנויות בישראל. הקניונים יצטרכו להוריד שכר דירה – או שהם יישארו ריקים". מאיר נג'יבי, בעלי רשת ההנעלה TO GO, סבור כי הקניונים עוד לא הפנימו, או לא רוצים להפנים, את הצורך בשינוי. לדבריו, "עד כה הקניונים לא הושפעו יותר מדי מהקניבליזציה, כי גם כששניים־שלושה שחקנים פינו חנויות – מיד קפצה קבוצת פוקס והביאה עוד ועוד רשתות מחו"ל ומילאה להם את המקום. אבל כשחברות אופנה גדולות מפרסמות דו"חות גרועים במשך כמה רבעונים – זה משנה דברים. כל הרשתות יעשו דין וחשבון איפה לסגור חנויות. הרבה מהרשתות עוסקות בהישרדות כי ההוצאות גדלות, המחירים יורדים והקניבליזציה עולה, אז יש להן הרבה חנויות שמפסידות כסף".