סיבות המרכזיות לסיום חוזה זכיינות
הסכם זכיינות ו/או חוזה זכיינות, הינו מסמך משפטי הנערך ונחתם בין הגוף המזכה לבין הזכיין, כאשר מטרת ההסכם היא להסדיר באופן המדויק ביותר את כל הנושאים הנלווים להתנהלות הצדדים לאורך תקופת הזכיינות.
בשורות הבאות נעסוק בסיבות המרכזיות העלולות להוביל לסיום חוזה הזכיינות המהווה למעשה הסכם התקשרות בין הגוף המזכה לזכיין.
תום תקופת החוזה
• חוזה זכיינות משלב בתוכו בין היתר סעיף המגדיר את תקופת החוזה וכאשר תקופה זו מגיעה לסיומה, כל אחד מהצדדים רשאי להחליט הוא מעוניין לסיים את ההתקשרות ו/או לפעול להסדרת תקופת חוזה נוספת.
חוסר הצלחה כלכלית
• אי שיתוף פעולה בין הצדדים, לאורך תקופת הזכיינות, כל אחד מהצדדים (הגוף המזכה והזכיין כאחד), עלול לחוות אי-אילו בעיות הנובעות על רקע חוסר שיתוף פעולה מהצד השני. במקרים אלו, הזכיין ו/או הגוף המזכה עלולים לפעול לסיומו של חוזה ההתקשרות.
• במקרים מסוימים, הזכיין ו/או הגוף המזכה, אינם שבעי רצון מהצלחת הזיכיון והדבר עלול להוביל לסיום חוזה הזכיינות בין הצדדים.
• הפרת הסכם מצד הגוף המזכה – במקרים מסוימים, הגוף המזכה אינו מתנהל נכון ואינו מספק לזכיין את הכלים הנדרשים להצלחתו וזאת בהתאם להתחייבויותיו של הגוף המזכה בהסכם הזכיינות. במקרים אלו, הזכיין רשאי להוביל לסיום חוזה זכיינות בטענת הפרת החוזה מצד הגוף המזכה.
• הפרה של חוזה מצד הזכיין, באותה נשימה, גם הגוף המזכה עלול למצוא את עצמו חשוף להפרות חוזה מצד הזכיין ואף הוא רשאי להוביל לסיום ההתקשרות בין הצדדים.
• חוסר רווחיות המובילה להפסדים כלכליים משמעותיים, עסק "מקרטע" עלול להוביל את הזכיין להפסדים כלכליים מתמשכים ומשמעותיים לאורך זמן, ומן הסתם לדרישתו לסיום חוזה הזכיינות.
חשוב לציין שלאורך תקופת הזכיינות המעוגנת בחוזה, עלולים לצוץ משברים ובעיות שונות בין הגוף המזכה לבין הזכיין, כאשר בחלק מהמקרים, משברים ובעיות אלו מובילים להפרת חוזה הזיכיון עוד בטרם
