רעות ברנע, כלכליסט

בסוף השבוע הקרוב ייצא עדי אביטל, בעל רשת הגלידריות “אניטה” ו”גולדה”, למסע שתכנן מזמן: לפתוח את הסניף הראשון של אניטה בפורטו ריקו, ומשם לפתוח סניף בניו יורק. אף שלעסק שלו עשתה בינתיים הקורונה רק טוב בזכות המשלוחים, גם הוא מאוכזב ממה שמתרחש פה: “אנחנו נלחמים בחוקים פרימיטיביים שברור שעומדים מאחוריהם אינטרסים כלכליים. מה שקרה פה בשבוע שעבר כשהורו תחילה לסגור את המסעדות בן לילה, זה זלזול באנשים שהמקצוע שלהם הוא להאכיל אחרים”.

את ניהול המשבר הנוכחי משווה אביטל למה שקורה היום באוסטרליה, שם הוא מחזיק כבר כמה שנים בסניפים של אניטה. “באוסטרליה קיבלו החלטות לפני חמישה חודשים, ועדיין דבקים בהן. על כל עובד אני מקבל מהמדינה 3,000 דולר. המדינה גם ניהלה את המשבר מול בעלי הנכסים – ומהרגע שפרץ אנחנו לא משלמים שכירות”.

אבל בעוד עסקי המזון והמסעדנות בארץ חווים את אחת התקופות הקשות שלהם בכל הזמנים, אביטל נמצא דווקא עם הפנים קדימה, והחוצה: בסוף 2020 יהיו לרשת 13 סניפים בשש מדינות שונות מלבד ישראל. במקביל, היא מחזיקה שלושה סניפים בתל אביב ועוד 68 סניפים של רשת הבת, “גולדה”, גם לה, כך מובטח – יהיו עד סוף השנה כ־100 סניפים בארץ, והיא גם הבעלים של רשת “ג’לטו” במגזר הערבי שמונה כרגע חמישה סניפים ועוד שבעה בדרך.

בחודשים הקרובים גם המפעל שמייצר את כל הגלידות האלה יעבור לחלל ענק בכפר ויתקין בהשקעה של מעל 20 מיליון דולר, שיכיל מלבד מפעל לבישול החלב עבור הגלידות גם את מפעל השוקולד הכי גדול בארץ וקונדיטוריה חדשה.

הרשת נולדה מסניף אחד שפתחו האחים עדי וניר אביטל ואמם אניטה לפני 18 שנים בנווה צדק. כל המתכונים, מתחילתה של הרשת ועד היום, הם מתכונים שרקחה האם, עם ריבות המשמשים שהכינה בבית והעוגיות שאפתה. גם את המרקם היחסית דחוס עם תוספות שצריך ממש ללעוס, היא וניר הם אלה שהנהיגו. היום כבר קשה לישראלים רבים לדמיין גלידה שלא מתחבא בה משהו נגיס.

אבל מה שהפך את אניטה לכזו אימפריה הוא האופן שבו הם התחילו לבשל את החלב שלהם עבור הגלידות. “לאט לאט התחילו לפנות אלינו אנשים בעלי גלידריות שטעמו את המוצר ואמרו שהם רוצים את בסיס החלב שלנו. הכל מנוסחה שאמא שלי ואחי פיתחו”, מספר אביטל. “ב־15 השנים האחרונות כל מי שהמקצוע שלו גלידה השתמש בבסיס של אניטה. מזה עשינו כסף. היום אחי ניר מוזג כל יום 900 טונות חלב בנוסחה שלו לתוך ג’ריקנים במפעל שלנו ברעננה, ויש 12 משאיות שלנו שמשנעות אותו ל־100 מקומות שבהם משתמשים בו כבסיס להכנת הגלידה”.

הגלידה באוסטרליה היא אותה גלידה כמו בנווה צדק?
“אותה גלידה בדיוק. ההבדל היחיד הוא ששם אני יכול לבשל את החלב בתוך המטבח, בארץ החוקים עוד פרימיטיביים יותר וזה אסור בהוראות משרד הבריאות. אחת הסיבות שרציתי לצאת לעולם היא שהיום אני יכול להפעיל גלידריות בקלות רבה יותר מחוץ לגבולות המדינה. הסניף הראשון בחו”ל נפתח באוסטרליה לפני תשע שנים. היום יש בסידני ארבעה סניפים שיכולים לעשות כל אחד גם חצי מיליון דולר בחודש. אניטה היא מותג באוסטרליה. הסניף האחרון נפתח בקניון של ווסטפילד – חברת הקניונים הגדולה בעולם, שמימנה עבורנו הקמה של גלידריה בכמעט מיליון דולר”.

מלבד אוסטרליה, שבה פועלים ארבעה סניפים וחמישי בבנייה, אניטה מפעילה היום סניף בניו זילנד, ובקרוב תפתח סניפים בניו יורק, ברצלונה, לימסול ופורטו ריקו.

איך אתה מסביר את ההצלחה שלכם לעומת רשתות כמו “אייסברג” ו”וניליה” שכשלו בעולם?
“למכור גלידה זה הכי קל בעולם. אנשים שפרצו פה דרך, גיבורי תרבות כמו אייסברג או וניליה, הם אנשים שלמדתי מהם, הם יצרו פה תרבות שאני נהנה ממנה היום. אז מה קרה? אני חושב שהכל עניין של ניהול ובחירה נכונה של אנשים. אני מנהל היום 270 עובדים באניטה בישראל, עוד 150 עובדים באניטה בעולם וברשת גולדה עובדים עוד כ־1,500 איש, אבל אניטה וגולדה הן קודם כל משפחה, לפני שהן עסק. הרשתות האחרות עשו הרבה טעויות בעבר שאי אפשר היה לתקן אותן. לפני עשר שנים גם אייסברג וגם וניליה עברו לשיטת עבודה חדשה: בניגוד אלינו שמייצרים כל בוקר גלידה טרייה, הן פנו לשיטה של ייצור ושינוע לזכיינים. מי שמוציא 600 טונות גלידה ושולח אותה לזכיין לא יזרוק גם את הקילו האחרון – וכדי לשמור עליו צריך להכניס לו חומרים מייצבים, מה שפוגע באיכות”.

 

מעוניינים בזיכיון לאחת הרשתות המובילות בישראל?התקשרו עכשיו 1700-720-720 או לחצו כאן.