כמה מרוויחה קופיקס על כל כוס קפה, ומהו הרווח החודשי של הזכיינים

כמה מרוויחה קופיקס על כל כוס קפה, ומהו הרווח החודשי של הזכיינים
 




רשת בתי הקפה קופיקס, מהחברות המעניינות שפרצו לשוק הישראלי בשנים האחרונות, חשפה אתמול לראשונה את תוצאותיה הכספיות כחלק מההכנות למיזוג עם השלד הבורסאי אגרי אינווסטמנט. בדו"חות נחשף, בין היתר, כי תחום המאפים והכריכים אחראי לעיקר מכירות הרשת, ששיעור הוצאות הפרסום הוא כשליש משיעור ההוצאות ברמי לוי, שהחברה פועלת כמעט ללא חוב פיננסי, ושעל כל כוס קפה, כריך או מיץ טבעי מרוויחה הרשת כחצי שקל.


קופיקס מציעה משקאות, מאפים וכריכים במחיר אחיד של 5 שקלים. לחברה שלושה מקורות הכנסה: דמי ניהול חודשיים בסך 6,000 שקל בתוספת אופציונלית של 2,000 שקל, שהיא גובה מזכייניה; מכירת סניפים בתשלום חד־פעמי של כ–100 אלף שקל בתוספת עלות הקמה; ומכירת המוצרים (קפה, סנדוויצ'ים ומלאי נוסף) לסניפים באופן שוטף. הכנסות הרשת, שהפעילה ב–2014 כ–44 סניפים – 42 מהם בזכיינות – הסתכמו ב–2014 בכ–51 מיליון שקל, בהשוואה ל–2 מיליון שקל ב–2013 – שנת הפעילות הראשונה.


הרווח הגולמי ב–2014 היה 8.3 מיליון שקל, והוא מגלם שיעור רווחיות גולמית של 16%. לשם השוואה, הרווחיות הגולמית של שופרסל ב-2014 הסתכמה 
בכ–23%, והרווחיות הגולמית של רמי לוי היתה 21%. חשוב להזכיר שב–2014 פעלה קופיקס באופן חלקי, בהתאם לקצב פתיחת הסניפים, כך ששיעור הרווחיות של הרשת עשוי לגדול בשנים הבאות.


 


הכנסותיה של קופיקס בתחום בתי הקפה הסתכמו ב–2014 בכ–30.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ–2 מיליון שקל בלבד ב–2013. הרווח הגולמי במגזר פעילות זה עמד ב–2014 על 5.3 מיליון שקל, המגלם רווחיות גולמית של כ–17.3%.


עיקר מכירות בתי הקפה הגיעו מתחום המאפים והכריכים, שהיה אחראי ל–29.3% מהמכירות (כ–9 מיליון שקל) והניב לקופיקס רווחיות תפעולית של 11.1%. תחום המשקאות החמים (קפה וכדומה) היה אחראי לכ–21% מהמכירות (כ–6.2 מיליון שקל), והניב לחברה רווחיות תפעולית של כ–10%. כלומר, על כל כוס קפה שנמכרת ב–5 שקלים, הרשת מרוויחה כ–55 אגורות. תחום משקאות האייס ומיצים טבעיים היה אחראי לכ–20% מהמכירות (כ–6.5 מיליון שקל) עם שולי רווח תפעולי של 10.9%.


הזיכיונות הסתכמו ב–2014 בכ–19.7 מיליון שקל – כ–40% מסך הכנסותיה של הרשת. הרווח הגולמי בתחום הוא 2 מיליון שקל – רווחיות גולמית של 10.1%. החל מאפריל 2014 החליטו בהנהלת קופיקס לוותר על מודל הפעלה ישיר של סניפים ולהתמקד במודל זכיינות. המודל מבוסס על נוסחה אחידה, שלפיה הזכיין משלם את מלוא עלות הקמת הסניף בתוספת 35 אלף שקל בגין החזרי ליווי ופיקוח ו–65 אלף שקל בגין הזיכיון. לפי בעלי קופיקס, הרווח החציוני של חנויות קופיקס לזכיינים הוא 36 אלף שקל לחודש, וזאת מבדיקת 20 חנויות שקיימות מעל חצי שנה.


קופיקס, שנהנית מתהודה ומפרסום נרחבים בשל המודל העסקי הייחודי שלה, הוציאה ב–2014 כ–3.5 מיליון שקל על פעילות מכירה ושיווק (כ–6.7% מהמכירות). לשם השוואה, רשת שופרסל הוציאה ב–2014 כ–22% מהמכירות למכירה ולשיווק, ואילו רמי לוי הוציאה כ–16.7%. לאחר ניכוי הוצאות ההנהלה והוצאות כלליות בסך כ–6.2 מיליון שקל (12.1% מהמכירות).


הרשת סיימה את 2014 בהפסד תפעולי של 1.2 מיליון שקל, ובהפסד לאחר מס של 828 אלף שקל. חלק מההוצאות ב–2014 מיוחס להקמת רשת המרכולים "סופר קופיקס" (ראה להלן), כך שבניכוי ההוצאה החד־פעמית, קופיקס עשויה היתה לסיים את 2014 ברווח תפעולי של 700–800 אלף שקל.


 


אחד מהנתונים הבולטים בדו"חות הוא העובדה שקופיקס פועלת ללא חוב בנקאי וללא מסגרות אשראי ממוסדות פיננסיים. החברה מפרטת כי בעלי המניות שלה העמידו לה בעבר הלוואות שאינן נושאות ריבית ושנפרעו במלואן. לחברה ערבויות בנקאיות בהיקף של 1.4 מיליון שקל, המגובות בערבות שהעמידו בעלי המניות. עם זאת, לאחר עריכת הדו"חות הכספיים, קופיקס לוותה מגוף בנקאי הלוואה לטווח קצר של 4.6 מיליון שקל, בריבית של 3.2%, כנגד שעבוד פיקדון של בעל השליטה.


מניותיה של קופיקס, שהוקמה ב–2013, מוחזקות על ידי אבי כץ (36.2%); חגית שינובר, שהיא בתו של כץ וסמנכ"לית סחר ורכש (19.5%); ובני פרקש (19.5%), גיל אונגר (9.8%), שמש חנניה (9.8%) והרצל חזני (2.9%) – שהם שותפים של כץ בקרן הגשמה, המחברת בין משקיעים ליזמים. בעל מניות נוסף בחברה הוא יהודה גביזון (2.3%), שמכהן סמנכ"ל איתור נכסים וזכיינים בקופיקס. לאחר המיזוג עם השלד הבורסאי, בעלי המניות הנוכחיים יחזיקו ב–86% מהחברה (בדילול מלא).


 


"חלק ממובילי
מהפכת המחירים"


קופיקס מפעילה כיום כ–70 סניפים (כולל שני סניפים בבתי ספר), ופועלת להקמת 12 סניפים נוספים. במהלך הרבעון הראשון של 2015 פתחה הרשת 25 סניפים. החברה צופה שעד סוף השנה תמנה כ–110 סניפים ו–10 עגלות קופיקס (המפוזרות בבתי ספר או מוסדות אחרים), וכן צופה כי בין 2016–2018 תקים כ–30 סניפים נוספים ו–10 עגלות קופיקס בכל שנה.


בדו"חות נחשף כי הספקים המרכזיים של קופיקס הם מאפיית אנג'ל (אספקת מאפים), שהתשלום לה אחראי לכ–18% מרכישות המלאי; החברה המרכזית למשקאות (זכיינית קוקה קולה), שממנה קונה קופיקס משקאות קלים וחלב, בהיקף של כ–16% מרכישות המלאי; וחברת סנדוויץ' ערד (כריכים מוכנים), שההתקשרות עמה מהווה כ–14% מרכישות המלאי.


קופיקס מפרטת בדו"חות אודות חזונה העסקי, ומסבירה כי היא רואה את עצמה כחלק מהמובילים של מהפכת המחירים בישראל, שהחלה עם המחאה החברתית ב–2011.


"רשת סופרמרקטים לצעירים ופנסיונרים"


בעוד התחרות העזה בשוק הקמעונות מאלצת מתחרים קטנים, דוגמת רמי שביט, לקפל את הזנב ולוותר על דריסת רגל בתחום, ושחקנים מרכזיים, דוגמת מגה, סובלים מקשיים ומהפסדים תפעוליים – בקופיקס דווקא סבורים שבתחום הקמעונות קיים פוטנציאל עסקי רב. בימים אלה עומלים בקופיקס על הקמה של רשת מרכולים בשם סופר קופיקס, שתציע סל מזון המורכב מ–450 עד 600 מוצרים בסיסיים, שיימכרו במחיר אחיד של 5 שקלים.


קופיקס מסבירה בדו"חותיה כי חלק מהמוצרים ייארזו באריזות קטנות שיותאמו לצורכי הוזלת סל הקניות, ויימכרו "כמענה לצעירים, סטודנטים, משפחות קטנות ופנסיונרים – שהיקפי הצריכה שלהם קטנים יחסית למשפחות מרובות נפשות".


סניפי סופר קופיקס מתוכננים להיבנות בשטח של 230 מ"ר, וימוקמו במרכזי הערים. הסניף הראשון ייפתח כבר החודש בשכונת פלורנטין בתל אביב. בכוונת החברה לפתוח ארבעה סניפי סופר קופיקס עד סוף 2015, ולהקים עשרה סניפים נוספים בכל שנה עד 2018.