רשת המזון העולמית ננדוס מבקשת מבית המשפט המחוזי בת"א לאסור בצו זמני על הזכיינים הישראלים מטעמה לעשות כל שימוש בסימני המסחר שלה ובשיטת ננדוס; ולעשות שימוש בשיטות ואמצעים שהם קניינה הרוחני, ובכלל זה רטבים ומתכונים, שהם פרי פיתוחה הייחודי. זאת, בטענה כי הזכיינים הישראלים אינם עומדים בדרישות ובסטנדרטים של הרשת מבחינת תנאי ההיגיינה במסעדות, ואינם משלמים כל תמלוגים בגין השימוש בסימן המסחר, בידע ובקניין הרוחני.
מבקשות הסעדין הזמניים הן ננדוס אינטרנשיונל הולדינגס (NIHL) וננדוס RESOURCES (NRBV), הנמנות על קבוצת ננדוס אינטרנשיונל (להלן: החברות), שעסקיהן כוללים כ-800 מסעדות מזון מהיר לממכר עוף צלוי בגריל להבה. בעלי הזיכיון לניהול רשת מסעדות ננדוס בישראל הם חברת ננדוס ישראל אחזקות ובעליה ומנהלה, יובל דורון.

לטענת החברות, בביקורים שבוצעו מטעמן בישראל בחודשים דצמבר 2006 וינואר 2007 התגלו ממצאים חמורים ביותר בנוגע לאופן התנהלותם של הזכיינים בניהול רשת ננדוס בישראל, בהם: מסעדות מלוכלכות, שימוש בבשר מיום קודם, בשר שבושל והושאר ללא חימום במשך שעות ארוכות, הפרות היגיינה חמורות וסיכון בריאותי. לדבריהן, מצב זה העמיד את המותג ואת קהל הלקוחות בסיכון.

החברות טוענות כי מנכ"ל ננדוס ישראל אחזקות הודה במצבה המזעזע של רשת ננדוס בישראל בפגישה במשרדי ננדוס בדרום אפריקה. הפגישה כונסה לאחר שהחברות הודיעו כי הן לא יחתמו על הסכם זיכיון חדש עם הזכיינים הישראלים.

לדברי החברות, לאחר שהזכיינים הישראלים לא נענו לדרישותיהן, שהיוו תנאי לחתימת הסכם זיכיון חדש, נמסרה להם הודעה חד-משמעית על פקיעתה לאלתר של זכותם לשימוש בסימני המסחר ולהפעלת המסעדות תוך כדי שימוש בשיטת ננדוס. כמו כן, נמסר להם כי פקעו כל זכויותיהם של זכייני המשנה שאיתם התקשרו והם נדרשו לחדול לאלתר מלהציג עצמם כזכיין משנה של ננדוס. ואולם, לטענת החברות, הזכיינים הישראלים ממשיכים לעשות שימוש במותג ובסימני המסחר שלהן ברשת המסעדות המופעלת על ידם או על ידי צדדים שלישיים בהרשאתם.

החברות טוענות כי הזכיינים הישראלים גורמים נזק משמעותי לסימן המסחרי הרשום שלהן, למוניטין של המותג ולשמן הטוב. לדבריהן, הם מטעים את הציבור לחשוב כי המסעדות שלהם פועלות לפי שיטת הבישול הייחודית של ננדוס, כשבפועל הרשת בישראל מתנהלת בצורה בלתי אחידה, כשכל סניף נוהג כראות עיניו.

בית המשפט מתבקש להורות לזכיינים הישראלים למסור לבא כוחן של החברות את כל ספרי התפעול והמתכון, בהם מצויות ההוראות להפעלה ויישום שיטת ננדוס, המצויים בחזקתם.

בתיק העיקרי מתבקש ביהמ"ש לחייב את הזכיינים הישראלים בתשלום תמלוגים בשיעור 1% ממחזור המכירות של המסעדות בישראל מאז אוגוסט 2005, אז נחתם הסכם הזיכיון.