ג'קי שואל: בטיוטת חוזה שקיבלתי מרשת מזכה שמתי לב כי החוזה מוגבל לתקופה של חמש שנים. האם זה דבר מקובל ומה קורה עם כל ההשקעה והציוד לאחר תום תקופת הזיכיון?
תשובה: ג'קי שלום, קודם כל חשוב לציין כי באמת הרוב המוחלט של חוזי הזיכיון מוגבלים בתקופת הזמן שלהם וזהו דבר מקובל שאפילו נחוץ לצורך הצלחת שיטת הזכיינות, מהסיבה שהזכיין צריך לדעת ולזכור תמיד כי הזיכיון הוא לא לנצח וכי הוא צריך, בתקופה הקצובה, לנצל את ההזדמנות ולהראות תוצאות עסקיות כמה שיותר טובות כדי שיוכל להחזיר את ההשקעה, להרוויח ולגרום לרשת לרצות אותו לתקופות נוספות בתור זכיין.
בדרך כלל נהוג להוסיף תקופת אופציה נוספת כדי שסך כל תקופת הזיכיון תאפשר לזכיין להרוויח מספיק כדי שהסיכון בהקמת העסק ישתלם. בכל מה שנוגע לציוד ולהשקעה, כל ציוד שנרכש על ידי הזכיין, ממשיך להיות בבעלותו ולא ניתן לפגוע בזכות הקניין שלו. לגבי זכות הזכיין להמשיך להפעיל עסק באותו מיקום תלוי בסיכומים שהוגדרו בחוזה הזיכיון ותלוי בעיקר אם הרשת היא זו שחתומה על חוזה השכירות.
נופר שואלת: האם כזכיינית אוכל להוסיף מגוון מוצרים נוסף לחנות?
תשובה: היי נופר, הנושא של מגוון המוצרים הנמכרים בחנות וחופש הפעולה בבחירתם תלוי מאד ברשת המזכה ובעיקרון ניתן להגיד שבעסקים כמו בעסקים הכל אפשרי… בגדול ניתן להגיד שיש רשתות גמישות יותר ויש רשתות גמישות פחות. ישנן רשתות שהנושא של מגוון המוצרים הינו הבסיס להצלחת המודל העסקי של הרשת כמו ברשתות האופנה ולכן רשתות אלו לרוב לא יאשרו הוספת סחורה שלא מסופקת על ידי הרשת.
יחד עם זאת, ישנן רשתות קמעונאיות אשר בהחלט מאשרות לזכיין להוסיף מוצרים כראות עיניו עד אחוז מסוים משטח המדף אך כמובן באישור מוקדם של הרשת. גם בתחום המזון ניתן לראות בחלק מהרשתות התאמות מקומיות הן במגוון המנות והן במחירים.
עמיר שואל: במהלך בחינת נושא הזכיינות בישראל נתקלתי במספר רשתות לא מוכרות בכלל שגובות דמי זיכיון גבוהים כמו רשתות אחרות מוכרות הרבה יותר, אז מדוע שזכיינים ישלמו את דמי הזיכיון הגבוהים לרשתות לא מוכרות?
תשובה: עמיר שלום, אני שמח על השאלה הטובה אשר למעשה נוגעת בבסיס של מה זה זכיינות? ישנה טעות נפוצה מאד, שזכיינות מבוססת רק על מוניטין של הרשת, אך בפועל מדובר על עולם מורכב הרבה יותר.
הרשת אמורה לספק לזכיין קונספט מסחרי שלם אשר בסופו של דבר ישפר עבורו את הסטטיסטיקה להצלחה. אותו קונספט מסחרי מורכב ממספר מרכיבים כגון: גודל החנות הדרוש, מיקום, עיצוב, סידור החנות, מגוון המוצרים, שיטות העבודה, נהלי העבודה ועוד ועוד. כל הידע שהרשת צברה ואותו היא מעבירה לזכיין שווה לעיתים הרבה יותר מאשר רמת המוכרות של אותה רשת. בנוסף, ישנן רשתות לא כל כך מוכרות לציבור הרחב, המציעות לזכיינים שלהן מודל עסקי הרבה יותר אטרקטיבי מאשר רשתות מוכרות אשר מתבטא ברמת סיכון נמוכה יותר ותשואה גבוהה יותר על ההשקעה.
לסיכום, כאשר באים לבחון את סכום דמי הזיכיון מומלץ להסתכל על כל התמונה ולבחון את כל מה שהרשת מציעה לך בתור זכיין ולא רק בתחום של רמת המוכרות לציבור.
ליהיא שואלת: אני מעוניינת להקים עסק ולהיות זכיינית של אחת הרשתות אבל אני מתלבטת בין זכיינות בתחום האופנה לבין תחום המזון, מה דעתכם?
תשובה: ליהיא שלום, אני רוצה דווקא להתחיל בשורה התחתונה ולומר כי כל מקרה צריך להיבחן לגופו ויכול להיות, שבמקרה הספציפי שלך, קיימת התאמה מיוחדת לתחום מסוים וגם קיימת הזדמנות עסקית טובה יותר באותו תחום. אולם, אם אני צריך לנתח את המצב בשוק נכון להיום, הייתי אומר שענף האופנה נמצא במשבר וכי בנתונים הפיננסיים הקיימים, רמת הסיכון בהקמת עסק, בתור זכיין בתחום האופנה, גבוהה מאד.
רמת הסיכון החריגה נובעת בעיקר מרמת השכירויות הגבוהה הנהוגה בקניונים ובמרכזים המסחריים, מתח הרווחים הנמוך שנשאר לזכיין ממכירת המוצרים ומהמצב הכלכלי הגורם לירידה ברמת הפדיונות. לעומת זאת, בתחום המזון ישנן אלטרנטיבות רבות אשר מתאימות כמעט לכל כיס – ניתן למצוא השקעות החל מ-200,000 ₪ בדוכני מזון מהיר ועד 1,500,000 ₪ ויותר בבתי הקפה ומסעדות.
אומנם בעיית גובה השכירות נכונה גם כאן, אך רמת הרווחיות בתחום המזון גבוהה והלקוחות עדיין מרשים לעצמם לאכול בחוץ כחלק מבילוי ולכן הפדיונות לא נפגעו בצורה משמעותית מהמשבר הכלכלי.
.jpg)
