המשבר הכלכלי: מנהלי הקניונים בישראל

המשבר הכלכלי: מנהלי הקניונים בישראל

מנכ"לי הקניונים המובילים בישראל אינם חוששים מהמשבר הכלכלי הממשמש. אחרי הכל, רובם ככולם נמצאים בענף יותר מ-20 שנה וכבר התנסו באי-אילו משברים פיננסיים – ב-1992, ב-1996 וב-2000. הם בטוחים ביכולתם להתמודד גם עם ההאטה הנוכחית, אבל באותה נשימה מספקים תחזיות עגומות לגבי מה שעתיד להתרחש.
 
אם להסתמך על ניסיונם, ענף השיווק הישראלי עומד בפני גל של הקדמות מבצעי סוף העונה והעמקת מבצעים אחרים, ביטול בואן של רשתות בינלאומיות שתיכננו להתפתח בישראל, עצירת פיתוח של קניונים חדשים, סגירת רשתות וחנויות וקניונים ריקים למחצה שפועלים תחת סכנת התמוטטות. עם זאת, ששת מנכ"לי הקניונים וקבוצות הקניונים הגדולות שהתאספו סביב השולחן העגול של TheMarker, מודים כי עדיין אינם מרגישים באופן ברור בסימנים של מיתון.  קל יותר להפיל זכיין מרשת.
 
ההערכות הקודרות החלו לעלות עוד בטרם נפתח הדיון. כבר במעלית ובחדר המדרגות סיפרו השישה זה לזה על החששות, האטה בצריכה ורשתות על סף פשיטת רגל, שעתידן ישפיע בוודאי על גורל הקניונים המאכלסים אותן.
 
למרות זאת, משה רוזנבלום, מנכ"ל קבוצת קניוני ישראל, טוען כי המיתון תופס יותר כותרות מאשר מורגש בפועל. 2008, לדבריו, תסתיים פחות או יותר עם אותן תוצאות שנראו ב-2007. ירון אשל, משנה למנכ"ל גזית גלוב, אף מצהיר כי קבוצתו תסיים את השנה במצב טוב יותר לעומת אשתקד. "קניון הוא בילוי זול יחסית", מסביר עזרא צוק, מנכ"ל קניון גבעתיים. "זה עדיין זול יותר לעומת כרטיס לתיאטרון. אנחנו לא רואים האטה ומיתון, וגם אצלנו 2008 תסתיים עם רווח גדול יותר מב-2007".
 
ואולם, למרות ההצהרות האופטימיות, נשבו סביב השולחן גם רוחות אחרות: "רשתות עם חוסן כלכלי יצליחו לשרוד", מנבא פאר נדיר, מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי. "רשתות עם קשיי מימון ייקלעו לבעיה – ואז נתחיל לראות רכישות ומיזוגים. רשתות עם זכיינות יהיו רגישות יותר למיתון".
 
עופר שחטר, מנכ"ל אריאל פרומול ניהול קניונים, אף ממהר לקבוע כי תמונת המצב הכללית שהצטיירה סביב השולחן ורודה מהמציאות: "להגיד ש-2008 תהיה כמו 2007 ושתהיה עלייה חד-ספרתית – זאת נסיגה לקניונים. בשנים קודמות לא היו לנו חודשים קשים במאי ובאוגוסט כמו השנה. קניונים רגישים פחות למיתון מחנויות ברחוב, לכן אם בקניונים יש עלייה של 5% ב-2008, זה אומר שהיתה האטה במכירות".
 
לדברי גיל גזית, מנכ"ל קניון הזהב בראשון לציון, על אף שהמועד המסורתי של מבצעי סוף העונה עדיין לא הגיע, כבר לפני יותר משבועיים פנו אליו כמה רשתות שביקשו להכריז על הנחות של 50%. שחטר, לעומת זאת, מדווח כי "אצלנו הרשתות לא רוצות עדיין שום סוף עונה".
 
האם אתם צופים נפילה של רשתות או האצת מיזוגים בעקבות המשבר הכלכלי?
 
שחטר: "הבעיה של הרשתות היא הבעיה של הקניונים. ברגע שבקניון יש מצוקה של רשתות שחלקן בזכיינות – הוא בבעיה. לבנק קל יותר להפיל זכיין מרשת, ואם תהיה מצוקה אמיתית ובקניונים יתחילו להיסגר חנויות – נעמוד במצב שבו בכל שנה שליש מהשוכרים ירצו שנוריד להם את שכר הדירה. בארה"ב יש כבר 4,000 קניונים ריקים".
 
צוק: "אני לא רואה תסריט שלפיו עשר רשתות ישראליות ייפלו בשנה הקרובה".
 
שכטר: "אתה טועה. עברנו כבר ב-1992 וב-1996 תקופות של נפילת רשתות".
 
רוזנבלום: "שם המשחק יהיה מימון. רשתות שלא יהיה להן כסף – ייסגרו. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם חנויות סגורות בקניונים. אין לי ספק שרשתות יסגרו חלק מהחנויות שלהן ושיהיו רשתות שלא יפתחו חנויות חדשות ב-2009. אין לי גם ספק שדמי הפינוי ייעלמו מהעולם – כי לא יהיה מי שישלם אותם. מנגד, יש רשתות עם רצון להגדיל את שטח המכירה ואני בטוח שיהיו כאלה שיבקשו להגדיל שטחים בקניונים. רשתות כמו קרייזי לין והיינס כבר דיברו אתי על האפשרות הזו".
 
צוק: "זה עניין של היצע וביקוש. מי שיצאו נשכרים מזה הם הקניונים, שיוכלו להעלות את שכר הדירה".
 
גזית: "יכול להיות שתהיה רכישת רשתות חלשות בידי רשתות גדולות יותר. כמו שהמשביר לצרכן קנו את ג'אמפ, ו-H&Oאת טאג וומן. מצד אחד, זה ייצור לחץ כי יהיה להן כוח גדול יותר מול הקניונים, אבל מנגד יכול להיות שזה יוביל לניהול מקצועי יותר".
 
שחטר: "בשנים האחרונות היו הרבה רכישות ומכירות של רשתות. יש סיכוי נמוך שאותן רשתות שלא נמכרו בשנתיים האחרונות – כשהכסף היה זמין – יימכרו עכשיו כשאין אשראי ואין בורסה".
 
צוק: "אני לא מסכים. יש אנשים ש'יושבים על כסף' ורק מחכים להזדמנויות כאלה. בעוד חודשיים המחיר של הרשתות הללו יירד ב-20%".
 
נדיר: "כל הרכישות שנעשו בשנתיים האחרונות, אולי למעט ללין, היו נפילה. אף-אחד מהרוכשים לא הצליח לעשות עם הרכישה יותר ממה שהיא עשתה לפני שנרכשה". 
 
מה תהיה השפעת המשבר על הגעתן של רשתות בינלאומיות לישראל?
 
אשל: "הכל מתחיל ונגמר במימון. חברות בינלאומיות יחשבו טוב לפני שהן ייכנסו לישראל, ורשתות יעשו חושבים לפני שיגדילו חנויות. הכל בגלל החשש הפסיכולוגי".
 
H&M, למשל, תגיע או לא?
 
רוזנבלום: "אני לא צופה ש-H&M תגיע בשנתיים הקרובות. לרשת כזאת זה לא משנה אם היא תפתח חנויות בישראל או בהודו, כי זה עניין של לוגיסטיקה".
 
שחטר: "כל מי שדיבר לפני המשבר על כך שהרשת הזו תגיע לכאן, התעלם מכך ששווקים במזרח אירופה הרבה יותר אטרקטיוויים בעבורה. באוקראינה, לדוגמה, יש 50 מיליון תושבים. דווקא משום שהמזרח נופל עכשיו, יכולה להיות הזדמנות ל-H&M להגיע – אבל מדובר בסיכוי קלוש".
 
אשל, בתור מי שמפעיל מרכזים שכונתיים, האם לדעתך הם והפאוור סנטרים ייפגעו מהמיתון פחות מהקניונים?
 
"אנחנו רואים גידול יפה במרכזים השכונתיים ב-2008 לעומת 2007. הפאוור סנטרים הראו גידול גבוה יותר מהקניונים, כי שכר הדירה שם נמוך בסך הכל, ועומד ביחס טוב לעומת הפדיון".
 
שחטר: "במשבר של 1996 הפאוור סנטרים לא נפגעו, אלא דווקא פרחו. כי בניגוד לקניונים, אנשים באים לפאוור סנטרים כדי לערוך קנייה ממוקדת".
 
איזה קניונים צפויים להיפגע יותר?
 
פאר: "תהיה בעיה לקניונים פחות חזקים. אני לאו דווקא מדבר על קניונים באזורי תחרות או פריפריה. יש אזורים רוויים יותר, ולכן הם רגישים יותר, כמו חיפה ובאר שבע. באזורים רוויי מסחר ייפלטו החוצה הקניונים הלא-חזקים. הקבוצות הגדולות יהיו אפילו חזקות יותר".
 
רוזנבלום: "הניהול הוא זה שייקבע מי ישרוד. המלחמה על הלקוח תהיה חזקה יותר. קניונים עם ניהול וקידום מכירות חזקים יותר ישרדו טוב יותר מהקניונים הבודדים שאינם נמנים עם קבוצות הקניונים הגדולות".
 
צוק: "אני לא מסכים. רוזנבלום, עם 16 קניונים, יכול לעשות יותר קידום מכירות ולעלות עם קמפיינים בטלוויזיה, אבל קניון שנמצא באזור לא טוב – גם הקבוצה שלו לא תעזור לו".
 
יש כזה דבר תמהיל חסין מיתון?
 
שחטר: "אנחנו לא יכולים לייצר תמהיל חסין לכל הקניונים. אנחנו יכולים לייצר תמהיל חסין ספציפית לקניון מסוים, כי לכל קניון יש את האופי שלו. היתרון של קבוצות הקניונים הגדולות הוא שבעת מצוקה הן יכולות לשכנע רשת מסוימת לפתוח חנות או לעבור לקניון מסוים. יש לנו את הכוח גם לצאת בקמפיין או קידום מכירות רציני".
 
אשל: "השחקנים פה הם לטווח ארוך. גם אם ב-2009 תהיה ירידה זמנית, לא בונים תמהיל מיוחד לשנה. אנחנו נכנסים לתקופה שאולי תהיה בעייתית, אך גם אם הרע יקרה – עשויה להיות עלייה אחרי הירידה. צריך להסתכל לטווח הרחוק".
 
המרכזים השכונתיים יתחזקו
 
המיתון של אמצע שנות ה-90 הביא לפריחה חסרת תקדים של רשתות הדיסקאונט, שחלקן משגשגות עד היום. שחטר מעריך כי המיתון הנוכחי יצמיח הפעם מרכזי קניות שכונתיים.
 
"בתקופה כזאת, כשהזמן הפנוי מצטמצם והולך, אנשים רוצים לקנות קרוב לבית וזה יביא להתעצמות הרשתות השכונתיות", הוא מסביר. "רשתות שמתאים להן לשבת בשכונה ליד הבית ייכנסו למרכזים שכונתיים ויצמחו בשנים הקרובות. גם הקונצפט של ניו-פארם, עם חנויות בגודל 200 מ"ר, מתאים לשכונות".
 
דמי השכירות של שטחי המסחר בקניונים עלו ב-25% בממוצע בשנתיים האחרונות. אתם חוששים שהבועה הזו תתפוצץ ותיאלצו להוריד את שכר הדירה ודמי הניהול?
 
נדיר: "כבר התחילו להגיע טלפונים מרשתות שגיששו בעניין הורדת שכר הדירה. טלפונים כאלה מגיעים כשמתחילים לשמוע שהמצב אולי לא יהיה טוב. אין שום סיבה ששחקנים שחתמו אתנו על הסכמים, יבקשו כעת הנחות והטבות. הרשתות לא פונות לבנקים כדי שיורידו להם את הריבית, אז לא יכול להיות שיפנו דווקא לבעלי הנכסים".
 
צוק: "בשנים האחרונות רשתות שהיו קטנות גדלו מאוד, ועכשיו הן אומרות 'יש לי כוח אז אני אבוא בדרישות'. נכון לעכשיו, אני לא רואה, מלבד אולי במקרים בודדים, שתהיה היענות להקלות כאלה או אחרות בשכירות".
 
שחטר: "אני לא מסכים עם מה שנאמר כאן. בתקופה של משבר תפקיד הקניונים הוא גם לשמור על התמהיל של החנויות בקניון ולא לתת לרשתות לעזוב".
 
איך אתם נערכים למשבר? האם, למשל, תקדימו את מבצעי סוף העונה?
 
נדיר: "נראה לי שסוף העונה יגיע החורף מוקדם מהמקובל. כבר התחילו יריות הפתיחה. אנחנו החלטנו שבשבוע הראשון של דצמבר נצא עם שוקינג סייל".
 
צוק: "גם אנחנו נערכים לצאת עם מבצעים והפנינג".
 
גזית: "פעם היה ניסיון להתחיל את הסיילים באותו התאריך אצל כולם, כפי שמקובל בבריטניה, אבל לא הצליחו להגיע להסכמה. על מבצעים והיערכות שלי אני מעדיף לא לדבר כדי לא לחשוף את הפעילויות המתוכננות בפני מתחריי".
 
רוזנבלום: "הבעיה היא שכשוויזל או קאופמן (הראל ויזל, מנכ"ל ומבעלי פוקס, ואילנה קאופמן מנכ"ל קבוצת גולף), מחליטים לצאת במבצע – הם לא צריכים לשתף את כל העולם. כשאנחנו מחליטים על מבצע, אנחנו צריכים לשתף הרבה גורמים. תאריכי הסיילים תלויים גם במזג האוויר בנובמבר. נכון לעכשיו, אנחנו לא משנים את התאריכים שנקבעו".
 
"תמיד יהיו קניונים למכירה"
 
בשנים האחרונות התרחשו בישראל כמה עסקות ענק למכירת קניונים במחירים גבוהים, חלקם נחשבים לא ריאליים. במסגרת עסקת המכירה האחרונה, לפני כארבעה חודשים, רכשה מגדל את השליטה בקניון הזהב לפי שווי שיא של 1.25 מיליארד שקל.
 
האם, להערכתכם, ימשיכו להתבצע עסקות ענק שכאלה בענף לאור המצב?
 
צוק: "תמיד יהיו קניונים למכירה ולקנייה. עם זאת, שם המשחק יהיה תשואה. אם פעם היו מוכנים לקנות קניון בשיעור תשואה מסוים, עכשיו זה יהיה בשיעור אחר. אנחנו יודעים על הרבה גופים שהצטיידו במזומנים וחיכו ליום הזה כדי לקנות".
 
שכטר: "מה שקרה בחמש השנים האחרונות זה ירידת התשואה ועליית מחירי הנכסים. זה הביא אנשים למכור קניון בגידול של 50% בתוך שנה-שנתיים, וגרם לכך שרוכשי הקניונים הגיעו מחוץ לתחום. "אם יהיה מיתון, זה יגרום לחשש שמחירי השכירויות בקניונים יירדו ואז גם מחיר הקניונים יירד בהתאם. אם בשנתיים האחרונות נעשו עסקות בתשואה של 6%-8%, מתוך ציפייה לעתיד ורוד, כיום כבר מדברים על עסקות עם תשואה של 10%-11%".
 
אז מה מצפה לנו ב-2009?

 
פאר: "אני צופה כמה מגמות. נראה איחודי מותגים, ורשתות חלשות יירכשו בידי רשתות אחרות. בנוסף, נראה הגדלת שטחים של רשתות אופנה חזקות, ופרויקטים חלשים יירדו מהפרק ויפנו מקום לפרויקטים חזקים".
 
צוק: אני לא צופה מהפכות בתחום שלנו. לדעתי, 2009 תהיה דומה ל-2008".
 
גזית: "נראה כניסת רשתות ותת-רשתות חדשות מחו"ל. זארה יכולה להביא עוד כמה רשתות, וגם מנגו ואחרות. במידה שלא יהיה מקום לרשתות החדשות, ימצאו להן מקום על-ידי תשלום דמי הפינוי".
 
"אני גם רואה מגמה אטית יותר שלפיה רשתות קיימות יקימו תת-רשתות שיצטרכו מקומות בקניונים. בנוסף, תהיה האטה של פעילות הרשתות הישראליות בחו"ל. הן לא רואות מזה נחת ויפנו יותר משאבים להתמקדות בישראל. בטח גם יעצרו פיתוח קניונים חדשים שהצלחתם לא מובטחת".
 
רוזנבלום: "קניונים שהניהול שלהם יהיה חזק ימשיכו להיות דומיננטיים. תתחזק התפתחות הקניונים העירוניים והקניונים השכונתיים. אני צופה גם שחלק מהרשתות יסגרו חלק מהחנויות שנמצאות באותה עיר. כדי למשוך קהל נוסף נתעסק יותר בקידום מכירות ובשיפור הנראות".
 
אשל: "המרכזים העירוניים והשכונתיים יתחזקו. בהנחה שהמצב הכלכלי הנוכחי יימשך, השנה הבאה תהיה דומה לנוכחית. אנחנו אמורים לפתוח שלושה מרכזים ב-2009 ובינתיים לא נתקלים בבעיה במסירת החנויות".
 
שחטר: "בהנחה שיהיה משבר אשראי, נראה התחזקות משמעותית של חברות הביטוח בתחום האחזקה של נכסים מניבים. יהיה להן הרבה יותר כסף נזיל מלאנשים שיושבים פה".