"לסבן אילבן יש ניסיון של עשרות שנים, אבל מה שבחו"ל עובד, לא תמיד נכון בישראל" – על סיפור ההצלחה של סבן אקספרס

שושנה חן, ynet

הוא לא למד כלכלה ושיווק באוניברסיטה והתחיל בקטן עם דוכן ממתקים בקניון איילון. אבל היום כשהענקית העולמית "סבן אילבן" סוגרת שנה בישראל עם זנב בין הרגליים, רשת "סבן אקספרס" של אסף קמרי מחזיקה כבר ביותר מ–100 סניפים. עכשיו מצטרף אליו איש העסקים אודי סעדה בהשקעה של כ–40 מיליון שקל, אחרי שדחה הצעה דומה מצד "סבן אילבן". בראיון משותף הם מספרים מה סוד ההצלחה, וגם על התביעה שהגישה סבן אילבן בגלל הדמיון בשם והשותפות עם אייל גולן

איך ייתכן שסבן אילבן, רשת הנוחות הגדולה ביותר בעולם, עם יותר מ-84 אלף סניפים ב-19 מדינות, שהמציאה את המושג חנויות נוחות, מסיימת את שנתה הראשונה בישראל עם זנב בין הרגליים, אחרי שפתחה רק 10 חנויות ואת חלקן היא סוגרת בהדרגה — ובאותה שעה, מתחת לרדאר, פועלת בהצלחה הרשת הישראלית "7 אקספרס" (7Seven Express), שהצליחה להגיע ל-113 סניפים תוך שבע שנים?

סבן אילבן נכנסה לישראל באמצעות גוף רציני כמו חברת אלקטרה, בהשקעות ענק וברעש וצלצולים, ונכשלה בארץ. מאחורי 7 אקספרס עומד לעומת זאת אסף קמרי, יזם אלמוני שהתחיל את הקריירה שלו כזכיין של דוכן ממתקים בקניון איילון. ואם להוסיף מלח על פצעי אלקטרה, ששקלה בין השאר הכנסת משקיעים נוספים לזכיינות של סבן אילבן, הרי שממש לאחרונה התפרסם שאודי סעדה, עוד יזם אלמוני למדי מבחינת התקשורת, מנכ"ל ובעלי קבוצת ס.ל.ד.ן, שניהל מו"מ לכניסה לסבן אילבן, העדיף לבסוף את 7 אקספרס — העכבר הישראלי ששואג מול הענק העולמי. סעדה נכנס ל-7 אקספרס כשותף (33%) בהשקעה של 40 מיליון שקל. במקביל היו גם פרסומים כי אלקטרה ניהלה מגעים לשיתוף פעולה עם קמרי, שבמסגרתו סניפי 7 אקספרס יופעלו במשותף עם אלה של סבן אילבן.

הלכנו לשאול את קמרי וסעדה איך הם מסבירים את ההצלחה הגדולה שלהם על רקע הדשדוש של סבן אילבן. ביקרנו בסניפי 7 אקספרס הצבועים בצבעי אדום-שחור, שמשדרים חו"ל בשילוטים ובתקתוק, למרות שהרעיון והניהול מאחוריהם ישראליים ב-100%. אלה הצבעים שקמרי אוהב. "אדום מושך, מדבר", הוא מסביר לי מחוץ לסניף החדש ברמת אפעל, ולא מתרגש כשאני מצביעה על הסניף הסמוך של גוד פארם עם הצהוב הדומיננטי, צבע שהפרסומאים אוהבים. "אני מאמין באדום-שחור", אומר קמרי, שמאחוריו אין אפילו שנה אחת של לימודי שיווק, ושהשטח הוא המורה הגדול שלו. לפגישות התלווה גם סעדה, שמגיע למגרש הכרישים של חנויות המזון בכלל מתחום הנדל"ן, ומבקש להעלות את הרשת כיתה, גם בהזרמת 40 מיליון שקל שיאפשרו פתיחה מואצת של סניפים וגם בשינוי דרמטי בשיטת ההפצה.

נפגשנו במשרדי חברת ס.ל.ד.ן בהרצליה פיתוח, ואחר כך בסניף ברמת אפעל, שבו הם רואים את סניף הדגל והמודל לחנויות החדשות שייפתחו. זמן לא רב אחרי שהצילומים בחנות והראיון הסתיימו, ביום שני השבוע, קיבל סעדה ידיעה קשה על אשפוז מפתיע של אמו ופטירתה, בגיל צעיר, זמן קצר לאחר מכן.

החזון של שני השותפים נשמע פנטסטי על גבול ההזוי: לפתוח עד סוף השנה עוד 75-72 סניפים ולהגיע ל-200 בסך הכל, ועוד 100 סניפים עד סוף 2026. בהודעה שהוציאו לעיתונות עם השלמת עסקת השותפות דובר על 100 סניפים עד סוף 2025. "נפלה טעות: 100 עד סוף 2025 היה יומרני מדי", מתקן סעדה. "המספר הסופי המדויק לא תלוי בנו, כי כל יזם יכול להתעכב בבנייה".

היום יש בישראל כ-1,000 חנויות המוגדרות חנויות נוחות, בתשע רשתות, בהן ילו, מנטה, סו גוד, אלונית. אם לוקחים את כלל שוק חנויות הנוחות וחנויות המכולת, מדובר בכ-6,000 ויש אומרים אפילו 9,000 נקודות מכירה. מי צריך את התוספת שלכם? סעדה: "קחי בחשבון, שהגודל של החנות הממוצעת שלנו הוא 50 מ"ר. 100 נקודות שלנו הן בסך הכל 5,000 מ"ר, כמו סניף אחד לא הכי גדול של אושר עד, שאף אחד לא שואל אותה כשהיא פותחת חנות חדשה אם יש מקום לעוד סניף".

קמרי: "אנחנו יודעים לבחור את המיקומים הנכונים, זה סוד ההצלחה שלנו. אנחנו גדלים בהתאמה לקצב הגידול של המרכזים מהסוגים שבהם בחרנו להתמקם, ואנחנו כל הזמן מתחדשים ומתייעלים".

בכל אופן, איך הצלחתם במקום שבו סבן אילבן הענקית, האמא העולמית של חנויות הנוחות, נכשלה? קמרי: "לסבן אילבן יש ניסיון של עשרות שנים, אבל לא בישראל. מה שבחו"ל עובד, לא תמיד נכון בישראל. אני הבאתי את הניסיון שלי של עשרות שנים עם זכיינים ישראלים ועם חנויות נוחות בישראל. לדוגמה, הצרכן הישראלי פחות אוהב לקנות מול מכונה. כשהוא נכנס לחנות נוחות, הוא לא מגיע לסופר – הוא רוצה להיכנס מהר ולצאת מהר".

סעדה: "אם אלקטרה היו חותמים על הסכמי שכירות נכונים יותר, בהשקעות נמוכות יותר, מצבם היה שונה. זו לא הרשת הראשונה שזה קרה לה בארץ. כשאני בחו"ל אני הולך לסטארבקס עם כל המשפחה. כשהרשת הגיעה לארץ לא נכנסתי אליה".

למה העדפת את 7 אקספרס ולא את סבן אילבן? סעדה: "כי המודל מתאים יותר לשוק הישראלי ומדויק יותר לצורכי הצרכן. בחנויות נוחות מוצלח יותר המודל של זכיין מעורב (סניפי סבן אילבן, לעומת זאת, פועלים עד היום בבעלות ובניהול אלקטרה בלבד — ש"ח). ניהול מלמעלה ללא זכיינים מעורבים שמפעילים את הסניפים פחות מתאים לשוק חנויות הנוחות הישראלי. אהבתי גם את היכולת של אסף מצד אחד להבין את הצרכן ודרישותיו, ומצד שני להסתכל ולהבין את הזכיין, מה שיוצר מודל של ווין-ווין".

התפרסם שניהלת עם אלקטרה מו"מ על שמונה סניפים שסבן אילבן סגרה כדי להפעיל אותם כסניפים של 7 אקספרס. מה קרה עם זה? סעדה: "היו מגעים, כרגע שום דבר לא סגור, אני מנוע מלדבר. אלקטרה היא חברה ציבורית. היא תקבל החלטה, ואם יקרה משהו תודיע".

החנות הראשונה של 7 אקספרס נפתחה ב-2017 בקניון עזריאלי בחולון. "לקחתי את הנוסחה של ילו שעובדת מצוין בתחנות הדלק, והחלטתי להטמיע אותה במרכזים מסחריים", אומר קמרי. את השם, לדבריו, בחר כדי שיסמל פתיחה בכל ימות השבוע וקנייה מהירה. בפועל כל חנויות הרשת סגורות בשבתות ובחגים. חלקן פתוחות במוצאי שבתות. ונמכרים בהן רק מוצרים כשרים, הוא מבטיח.

זה עומד בסתירה לטענה הרווחת בענף, שחנויות נוחות חייבות לפעול 7 ימים בשבוע, ושבת היא מקור רווח. "אז שינינו את התזה. אני מאמין שאם מסתדרים בלי שבת, זה הכי טוב. אנחנו מאמינים בברכת השבת ודבקים בה. גם את המיקומים של נקודות המכירה בזיכיון של הרשתות האחרות שאני מפעיל, אני בוחר מתוך ידיעה שהן לא יפתחו בשבת".

שעות הפעילות של החנויות משתנות. חלקן, כמו החנות ברמת אפעל, פתוחות 24 שעות ביממה, חמישה ימים, ובשישי עד לפני כניסת שבת. בחלק אחר פתוח גם במוצ"ש. ויש גם חנויות, בבנייני משרדים, שנסגרות בשבע בערב. "הכלל שלי הוא לפתוח שעה לפני שמגיע הלקוח הראשון בדרך כלל, ולסגור שעה אחרי שהלקוח האחרון עוזב בדרך כלל. שירות הוא דבר מהותי לקיומה של חנות נוחות, ואנחנו חייבים לספק ללקוח נוחות גם אם זה עולה לנו בשחיקת הרווחיות".

קמרי (48), נשוי + 3, במקור מחולון, גר בסביון. הוא בוגר תיכון מקווה ישראל, ואין מאחוריו לימודי מקצוע או לימודים אקדמיים. "התחלתי מהשטח. עבודות מזדמנות אחרי השחרור מהצבא". בגיל 22 הפך לזכיין של רשת "עולם הממתקים" בקניון איילון, נקודה מרכזית אייקונית, כשהקניון היה אז בשיאו. "חיפשתי עסק משלי, היה לי כסף לקנות זכיינות, כמה מאות אלפי שקלים, ההורים עזרו. אהבתי מאוד את הקניונים, ואלו היו השנים היפות שלהם".

בגיל 26 הוא כבר היה זכיין של 20 סניפים של הרשת בשורת קניונים, וגילגל 15-20 מיליון שקל בשנה. עד היום הוא זוכר לטובה את הרשת שבה התחיל ואת בעליה, ניסן יחזקאל. "ממנו למדתי את תורת הקמעונאות והזכיינות. מה רוצה הצרכן, איך לתת לו שירות, מה חשיבות המיקום, איך לשמור על העסק ולהפוך אותו לרווחי, וגם מה נקודת התורפה של הקניונים. כשיש פיגוע, לא באים לקניון. צריך לדעת איך לעבור ימים כאלו".

סעדה (42), נשוי ואב לחמישה, גר בהרצליה, אליה עבר "בגלל הפקקים" לפני שנתיים מאשקלון, עיר הולדתו. באשקלון מתגוררים עד היום רוב בני משפחתו ומשפחת אשתו, ובחודש הראשון למלחמת "חרבות ברזל" הוא אירח כמה עשרות מהם. את דרכו העסקית הוא החל בעולם הרכב. הוא עבד בחברת הליסינג יורו דרייב, וב-2014 הקים את ס.ל.ד.ן עם שותף, שמאז יצא מהחברה. שם החברה נגזר מראשי התיבות של שתי נשות המייסדים.

איך נוצר הקשר עם אסף? סעדה: "ס.ל.ד.ן התחילה עם רכישת קרקע והקמת 14 בתים צמודי קרקע בגדרה. בשנתיים האחרונות, כשזיהינו שבגלל סביבת הריבית הגדלה ענף הנדל"ן נכנס לעצירה קלה, חיפשנו מקורות תזרימיים חדשים לקבוצה, ופתחנו חטיבה מסחרית. אסף הגיע אליי כדי לשכור שטח במרכז מסחרי שאני בונה בגן יבנה. ראיתי את התשוקה שלו, והבנתי ששיתוף הפעולה בינינו יכול לייצר מכפיל כוח אדיר".

ב-2022, לקראת כניסת סבן אילבן, חטף קמרי תביעה מאלקטרה בטענה לגניבת השם. "עברנו את זה בשלום וניצחנו בתביעה. לא הייתה לי כל סיבה להיבהל". על חשיבות המיקומים הוא אומר: "כשמדובר בחנויות נוחות, חובה למצוא להן מיקומים עם תנועה קבועה, ללא טלטלות. חנויות רחוב מושפעות מהתרחשויות שקורות סביבן, כמו למשל ההפגנות ברחוב קפלן בתל-אביב, או בניית הרכבת הקלה. בתחילת דרכי התמקדתי בקניונים, שהיו להם פחות טלטלות במחזורים ונהנו מתנועה טובה של לקוחות. זה השתנה, ולכן עברתי למיקומים אחרים, כמו מרכזים מסחריים בשכונות. אלו הולכים לתת את הטון בשנים הקרובות. הם נהנים מקהל שבוי קבוע, והשכירות בהם היא 30%-40% פחות מבקניונים".

הסניף במרכז המסחרי החדש ברמת אפעל, למשל, נהנה מקרבה לבית ספר תיכון, כפי שאני רואה בביקור שם בשעת צהריים, כשהתלמידים מסתערים על החנות בדרך לאוטובוס, וגם ממגדלי מגורים רבים, בהם דירות להשכרה לסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. "והמקום טרם מיצה את מלוא הפוטנציאל", הוא אומר.

קמרי מאמין בבנייני משרדים ותוקע גם בהם עוגן אפילו לפני שהצליחו לאכלס מחצית מהמשרדים. הסניף של הרשת ברחוב הפסגות בקריית אריה בפתח-תקווה, למשל, שומם לחלוטין, אבל קמרי מתעקש להאמין בו: "המרכז מאוכלס כרגע רק ב-30%-40%. הוא יתאכלס ומצב החנות ישתנה לחלוטין".

עוד ערוץ חביב עליו הוא בתי חולים ותחנות רכבת, כמו בילינסון, בית חולים מאיר, אסותא באשדוד, מעייני הישועה ועוד, שם הרשת כבר נמצאת. "כל מרכז שכונתי, בית חולים או תחנת רכבת נהנה מקהל יעד שחייב להגיע לקנות את הדברים המשלימים, ומילדים שמגיעים לקנות ממתקים, משקאות וגלידות".

בחנות שברמת אפעל ממוקמים הממתקים במרכז, המשקאות במקרר ענק שתופס קיר שלם, את חלקם לא תראו בסופר. במקפיאים בולטות אריזות גלידת "מוצ'י" היפנית, מנות אישיות בתוך מעטפת בצק אורז. קמרי: "אני מלווה את הזכיין באופן אישי, בונה לו את הסניף בסיוע מנהלת השיווק שלנו, מסדרים את הסחורות, מתאימים את התמהיל לאזור. באזורי מגורים תראי יותר מוצרים טרנדיים, עם מוצרי מזון קלסיים, ואנחנו נענים גם לבקשות הצרכנים. בסניף ברמת אפעל מוכרים פיתות – הסטודנטים באזור מבקשים. בימי חמישי מוכרים גם מנות של ג'חנון או נקניקיות בפיתות. וזה לא הסניף היחיד שבו מתווספים מוצרים שונים בסופי שבוע. בסניפים שבאזורים משרדיים תראי יותר מנה חמה, סלטים, קפה, אפילו מכשירי כתיבה ונייר. בבתי חולים – מתנות ליולדות, מטענים לטלפון, הרבה מוצרי מתיקה".

בנקודות המכירה של הרשת מוקדש מקום גם לאיסוף חבילות מקניות אונליין, כי קמרי יעשה כל מה שצריך כדי להכניס עוד לקוחות לחנות.

לפני 7 אקספרס קמרי שלח ידיים לעוד ועוד זכיינויות של רשתות ידועות. היום קבוצת קמרי, שהקים בשותפות עם טוני זיו (43) ויוסי מזרחי (43), חברי ילדות מחולון, מפעילה בזכיינות סניפים של לא פחות מ-18 רשתות שונות, בין אחד לשלושה סניפים בכל רשת. קמרי הוא מנכ"ל החברה, זיו אחראי על הפיתוח העסקי, ומזרחי הוא מנהל הכספים. בין הרשתות – ארקפה, רולדין, בי של שופרסל, אילנ'ס, גולדה, בייקרי, ציפורה אקספרס, מוזס – בסך הכל 60 סניפים ברשתות האלו בלבד, ויש עוד.

אתה חולש בזכיינויות על כ-200 נקודות מכירה ברשתות שונות. איך אתה משתלט על הכל? קמרי: "אני מאמין בשיטת הזכיין-שותף-מפעיל. כלומר אנחנו בעלי הזכיינות, אבל כדי להפעיל את החנות חייב להיות בה זכיין-שותף-מפעיל, שמחזיק 30%-50% מהבעלות על הזיכיון, והוא אחראי על ההפעלה. רשת העל מספקת את הנהלים, אבל צריך מישהו בשטח שיש לו אינטרס כלכלי כשותף שהנקודה תצליח. אני מבקר בכל סניף לפחות אחת לשבועיים, עובר באופן קבוע על כל דוח רווח והפסד, אבל נותן לזכיין הפעיל להיות מול רשת האם. נוצר מצב שהצלחתי להפעיל מגוון כזה של סניפי רשתות בזכיינות, ולמצוא מכנה משותף עם כל הרשתות".

איך אתה מחליט לאיזו רשת להיכנס? "על פי המיקומים, הניהול של הסניפים, ומה שהיא מציעה לצרכן. בגולדה (בה יש לו היום זיכיון בשלושה סניפים – ש"ח) פתחתי את הסניף השלישי בירושלים לפני שהיא הצליחה לפרוץ. האמנתי ביזם, בעיצוב וברמה הגבוהה של הגלידה".

רשת בי של שופרסל, שאתה זכיין של ארבעה סניפים שלה, קמה כמתחרה לסופר-פארם ולמרות ההשקעות האדירות עדיין לא הצליחה לעשות את העבודה. "הסניף שלי של בי באריאל הוא סיפור הצלחה. זו עיר מתפתחת, עם מרכז מסחרי ברמה גבוהה מאוד, אין באזור סופר-פארם, והסניף מנוהל בצורה מקצועית גבוהה. אני יודע לבחור את המיקום הנכון, והרשת תתפתח למקום טוב יותר עם הזמן".

אי-אפשר לפספס את המחירים הגבוהים של המוצרים בסניפי הרשת יחסית לשוק. בסניף הפסגות בקריית אריה מוכרים קפה נמס עלית 200 גרם ב-25.90 שקל, בסניף רמת אפעל מוכרים בקבוק קולה 1.5 ליטר ב-13 שקל, בקבוק קטן של 500 מ"ל ב-9.90 שקל, מנה חמה של אסם ב-7.90 שקל, וק"ג אורז פרסי סוגת ב-10.90 שקל.

"המחירים שלנו יהיו תחרותיים מול חנויות נוחות, אבל לא מול הסופר. אנחנו לא יכולים למכור במחירי סופר", מצהירים קמרי וסעדה. זה מתחיל בשכר הדירה: "חנות נוחות בקניון או ברחוב משלמת 200-350 שקל למ"ר בחודש. במרכז מסחרי בבית חולים – 300-350 שקל למ"ר. שכר הדירה של הסופר הוא 50-100 שקל למ"ר", אומר סעדה, "שלא לדבר על כוח הקנייה של הסופרים".

כדי להתמודד עם בעיית כוח הקנייה הם נכנסו כשותפים, בהשקעה של 30 מיליון שקל, עם חברת "אלון בראל", המפעילה בין השאר מרלוג ביבנה, והקימו איתה חברה משותפת בשם "7 בראל". יורם בראל, מנכ"ל אלון בראל, מסביר כי עד היום זכייני הסניפים ביצעו את הקניות שלהם באופן פרטני מול הספקים וקיבלו מחירים בהתאם. "איחוד כל נקודות המכירה תחת המרלוג שלנו במסגרת 7 בראל – שגם תבצע את הקניות והמו"מ מול הספקים עבור 7 אקספרס ו-1,000 נקודות המכירה שאנחנו מפיצים להן – מייצר גוף עם כוח מול הספקים, היבואנים והיצרנים, כשהזכיין הבודד יקבל תנאים טובים יותר. אנחנו מייעלים גם את הלוגיסטיקה. הסניף הבודד של 7 אקספרס לא יצטרך לקבל אספקה נפרדת מכל יצרן או יבואן, אלא אספקות של פעם-פעמיים בשבוע מכולם יחד. מי שפתוחים 24 שעות ביממה יקבלו אספקות גם בלילות. התוצאה היא חיסכון למפעילי החנויות".

אז נקבל חנויות נוחות במחירי רמי לוי? סעדה: "למרות הכל לא נהיה במחירי סופר. אנחנו לא סופר, אנחנו מספקים מוצרים משלימים לסופר".

אי-אפשר להתעלם מהמחירים הגבוהים שלכם בחנויות שבבתי החולים, אבל גם בתחנות הרכבת, בהן אתם מנצלים קהל שבוי. קמרי: "צריך להבין שהשכירויות במרכזי הקניות של בתי החולים גבוהות במיוחד, ב-10% בממוצע מעל לשכר הדירה בקניונים. כך מגיעים המחירים הגבוהים".

אבל מדובר בבתי חולים שממומנים על ידי המדינה, קופות החולים, למעשה על ידינו, למה הם גובים שכר דירה גבוה? קמרי נזהר שלא להרגיז את בתי החולים: "את צריכה לזכור שגם למרכזים המסחריים של בתי החולים יש הוצאות, שהם משתמשים ברווחים לטובת המטופלים, אני לא נכנס לזה. אנחנו משתדלים ללכת בין הטיפות, בכל נקודות המכירה שלנו, למכור לצרכן ברמת מחיר הוגנת, לשמור על רווחיות הזכיין, ועל התקציב הנדרש לתיחזוק החנות בצורה ראויה. זעם הצרכנים לא צריך להיות מופנה אלינו אלא ליצרנים וליבואנים, שמעלים מחירים".

לפני שנתיים הודעתם שאתם עומדים לפתוח רשת סופרמרקטים שכונתית בשם "מרקט 7 אקספרס", בשותפות עם אייל גולן. איפה הרשת? קמרי: "בינתיים נפתח סניף בקריית-שמונה, שסגור מתחילת המלחמה. יש לנו חוזים חתומים עם 12 אתרים שבהם נפתח סניפים בשנים הקרובות. החנות הבאה תיפתח במתחם הולמס פלייס בחדרה בעוד כחצי שנה. אייל גולן שותף ב-33%. מדובר בפורמט שלא הולך להתחרות בסופרים הגדולים, אלא יהווה קניות השלמה בשכונה, עם חנויות גדולות יותר מאשר בסניפי 7 אקספרס (150 מ"ר בממוצע) ותמהיל שמתאים לסופרמרקט שכונתי".

איך הגעת לאייל גולן ומה הקשר שלו לסופרים? "יש לנו היכרות רבת שנים דרך חברים משותפים. אני אוהב אותו כבן אדם וכזמר, אנחנו מתראים באירועים. אייל חיפש הזדמנות עסקית וכך נוצר החיבור. אני מאמין שהניסיון וההצלחה שלי במגוון העסקים שאני מפעיל גרמו לו להבין שיש כאן משהו בטוח".

הזכיין הישראלי נחשב לא פעם לבעייתי. קשה לו להישאר נאמן להנחיות הרשת. איך אתה מגייס זכיינים ומי קהל היעד שפונה לעיסוק בזכייניות? "הרבה בחורים שמשתחררים מהצבא, וגם רבים שיוצאים בגיל מבוגר יותר ממסגרות כמו משטרה או שירות קבע, רוצים להיות זכיינים. קבעתי לי כלל: אני מראיין כל אחד, מחפש שיהיו לו ערכים טובים, רעב בעיניים להצלחה, חריצות, ושיהיה גם טיפוס מיושב. זיכיון של 7 אקספרס עולה לזכיין 200,000 שקל. לאור העובדה שיש ברשתות השונות שאני מפעיל קרוב ל-200 זכיינים, צברתי ניסיון להבין מי האדם כבר בפגישה הראשונה. ב-95% מהמקרים אני קולע. זכיין שמתגלה כפחות טוב – כאשר ביקור בחנות מגלה שהסדר לא עומד בסטנדרטים שלנו, שהחנות לא נקייה, שהפדיונות לא עולים עם הזמן – נחליף אותו. בדרך כלל המכירות יעלו אז ב-10%-20%. זה קרה ויקרה, זה חלק מהעבודה. הזכיין יקבל הדרכה, ספר נהלים שחובר בקבוצה. 50 מנקודות המכירה של 7 אקספרס הן בבעלותנו יחד עם זכיינים-שותפים-מפעילים, ו-63 נקודות הן בבעלות הזכיינים".

מה צפוי ברשת מעבר לפתיחת סניפים חדשים? "יותר מוצרים של יבוא מקביל, רבים מהם טרנדיים, אבל גם של מותגים מוכרים בתחום הממתקים, הגלידות, המשקאות (יורם בראל הוא יבואן מקביל של מותגים רבים כמו אוראו, ברילה, מילקה, טובלרון ועוד – ש"ח). נביא גם מוצרים טרנדיים של המותגים הבינלאומיים שלא נמכרים בארץ. הרבה לפי דרישות ילדים ובני נוער שמכתיבים את הטרנדים. גלידות של פררו, מילקה, 'מיי מוצ'י', שוקולדים של פומו, משקאות של ליקוויד דת', או אפילו חטיפים בטעמים מוזרים של דוריטוס שהיצרן הרשמי, שטראוס, לא ייבא או ייצר בישראל. אנחנו עובדים על אפליקציה שבאמצעותה ניתן יהיה לבצע משלוחים, אפילו של פחית קולה, קופסת סיגריות או חבילה של סוכריות גומי. ואנחנו עובדים גם על אתר חדש של מוצרים, כולל משלוחים".

מעוניינים בזיכיון לרשת מובילה התקשרו עכשיו 1700-720-720 או לחצו כאן