אפרת נוימן, the marker
התשלום שזכייניות מעבירות לבעלים של מותגים – מעבר לעלותה של הסחורה ולפי הסכם הכולל הנחיות שיווק וניהול – נחשב חלק מעלות המכירה שלהן, ולכן חייב במכס. כך קבע היום (ג') בית המשפט העליון. בכך אישר ברובה את הפסיקה שניתנה לטובת רשות המסים בספטמבר 2016 בבית המשפט המחוזי מרכז, על ידי השופט שמואל בורנשטין. להלכה שנקבעה יש השלכה רוחבית על זכייניות רבות בישראל, בכל הענפים.
מדובר בשלוש תביעות שאוחדו על ידי שלוש חברות, שהן בעלות זיכיון להפצה בישראל של המותגים זארה, פול אנד בר, נאוטיקה, ניין ווסט, איזי ספיריט, קדס ואן קליין. מותגי ההלבשה וההנעלה מיובאים לישראל בהתאם להסכמים עם הזכייניות שמשלמות מעבר לדמי הרכישה (שעליהם אין ויכוח כי חל מכס) גם דמי זיכיון הנגזרים ממחזור המכירות.
המותגים נמכרים בחנויות קונספט ייחודיות שמוקמות ופועלות על הנחיות מפורטות מטעם בעלות המותגים בכל היבטי השיווק והניהול – לרבות בחירת המקום, העיצוב הפנימי והחיצוני, סוג הציוד, אופן סידור המוצרים, מסעי הפרסום ושיטות המכירה.
תעריף המכס מוטל לפי הערך של הסחורה. רשות המסים דרשה מהזכייניות שישלמו מכס גם עבור דמי הזיכיון. התובעות טענו כי מדובר בתשלומים עבור שירותים שיווקיים וניהוליים שהן מקבלות, ולכן תשלומים אלה הם לא חלק מ"ערך הטובין" לצורך פקודת המכס.
שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף שכתב את פסק הדין קבע כי התמלוגים שמשלמות הזכייניות לבעלות המותגים, הם תשלום נוסף בעבור הסחורה המיובאת (בנוסף לדמי הרכישה) והם לא מהווים תשלום בגין שירותים עצמאיים – ולכן יש להוסיף אותם לערך הסחורה לצורך המכס.
גוטקס, שמשווקת את זארה ופול אנד בר, טענה כי היא רוכשת מבעלת המותגים, אינדיטקס, בנפרד מוצרי אופנה בלתי ממותגים לצד שירות של ידע שדרוש להפוך אותם למזוהים על ידי הצרכנים כמוצרי זארה ופול אנד בר. לטענתה, מאחר שהליך של הפיכת המוצרים לממותגים מתבצע בישראל, אין לחייב במכס את השירות של המיתוג (התמלוגים). גרוסקופף לא קיבל את הטענות. "מוצרי זארה ופול אנד בר אינם נכנסים לישראל כחומרי גלם או כמוצרים חסרי ייחוד, משל היו כחומר ביד החנות – יוצגו בחנות א' יהיו בעלות המותג א', יוצגו בחנות ב' יהיו בעלות המותג ב'. הטובין נכנסים בשער הכניסה לישראל כאשר גורלם הייחודי קבוע להם מראש: הם, והם בלבד, עתידים להיות מוצעים למכירה בחנויות זארה, כמוצרי זארה. בכך די על מנת להגדירם כבר בכניסתם לישראל כמוצרי זארה", כתב.
ביחס למותג קדס שמיוצר במפעל במזרח הרחוק על ידי יצרן שאינו בעל המותג, הוא קבע כי מאחר ולא היה קשר בין תשלום התמלוגים לתשלום עבור המוצר, ובתאם להלכה קודמת שנפסקה בעניין זה, הרי שלא ניתן לראות בתמלוגים חלק ממחיר המוצר. לכן, הערעור בעניין קדס התקבל.
השופטים מני מזוז ודוד מינץ הסכימו עם דעתו של גרוסקופף אם כי מינץ קבע בדעת מיעוט כי גם בעניין קדס יש לדחות את הערעור ולשנות את ההלכה הקודמת בעניין. לאור התוצאה, המערערות חויבו יחדיו בהוצאות של 150 אלף שקל (לפי חלוקה פנימית שקבע השופט).
את התיק ניהל עו"ד יורם הירשברג מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה. הזכייניות יוצגו על ידי עורכי הדין אליס אברמוביץ (הזכייניות של נאוטיקה, ניין ווסט, איזי ספיריט, אן קליין וקדס) ועו"ד גיל נדל; דייב זיתון ואורית חניה (הזכיינית של זארה ופול אנד בר).
מעוניינים בזיכיון לאחת הרשתות המובילות בישראל?התקשרו עכשיו 072-3307915 או לחצו כאן.
