למעלה מ-200 יזמים נרשמו לתחרות יזם השנה הרביעית של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס". ב-18.1.06 ייבחרו הזוכים בארבע קטגוריות: טכנולוגיה, קמעונאות, מוצרי צריכה ושירותים, ואחד מהם ייבחר כיזם השנה של ישראל ויתמודד מול מועמדים מ-35 מדינות, בתחרות הגמר העולמית במונטה-קרלו, במאי הקרוב. בנוסף יחולק פרס בקטגוריית חברה.

תחרות יזם השנה העולמי של ארנסט אנד יאנג, שנוסדה לפני 20 שנה, הוכחה ככלי זיהוי טוב לחברות בעלות פוטנציאל צמיחה גלובלי ונחשבת ל"אוסקר של המגזר העסקי". חמישים מבין מאה החברות המובילות את הנאסד"ק זכו בה בעבר.

הפרמטרים שנבחנים בתחרות הם: מנהיגות, יכולת פיננסית של החברה, ניהול וחשיבה אסטרטגית, תרבות ארגונית, חדשנות, התמודדות עם מצבי משבר והשפעה גלובלית. היזמים הנבחרים הם "אנשים אשר העזו לקחת סיכונים שאחרים אינם מעיזים לקחת". תנאי הסף מחייבים את המועמדים להיות בעלים או מנהלים, בעלי אחזקות מהותיות בחברה, והאחראים העיקריים להצלחתה. החברה צריכה להיות בת שלוש שנים לפחות עם מחזור מכירות של יותר מ-10 מיליון שקל.

ועדת השיפוט היא בלתי תלויה ומורכבת מאנשי עסקים, תעשיה ואקדמיה. חברים בוועדה ליאון רקנאטי, מנכ"ל גלנרוק, ישי דוידי, מנכ"ל קרן פימי, גיורא עופר, מנכ"ל בנק דיסקונט, אברהם ביגר, יו"ר רשת שופרסל, וזאב וורמברנד, מנכ"ל שירותי בריאות כללית.

בין 40 המועמדיים הסופיים – 4 רשתות מזכות:

"העיקר לא לזייף"

* בן-עמי ברתיני-שביט – עוגות בן-עמי

עד גיל 30 ניהל בן-עמי ברתיני-שביט את משק תרנגולי ההודו של הוריו בכפר-ויתקין. כבן למשפחת חקלאים ותיקה, הוא זוכר עצמו "מגיל אפס" עובד ברפת. כתחביב אפה מדי פעם עוגות. אבל כשבתו, נעמה, חגגה יום-הולדת חמש, האורחים, שטעמו מהעוגות שהכין, "לחצו" עליו להפוך את התחביב לעיסוק מקצועי. הרעיון נראה לו מוזר, אבל הוא לא יכול היה להתכחש למחמאות והחל לאפות לפי הזמנה. אשתו, אורית, הציעה לבעלי בית הקפה "הפורום" בכפר-שמריהו לבדוק את העוגות, ומכאן כבר היה קשה לסגת לאחור. הכמויות שהוזמנו חייבו את ברתיני-שביט להיערכות שונה. מאפייה במטבח ביתו הוא עבר למבנה בחצר, גייס עובדים והגדיל את שטח הייצור.

ב-1999 החל ברתיני-שביט להפעיל שירות משלוחים לבית הלקוח, וב-2001 פתח חנות-קפה ראשונה בהרצליה-פיתוח. התקופה הייתה קשה, ביטחונית וכלכלית, אבל הוא מצא שוק חדש, במסעדות ובבתי-קפה באזור ה"יהודי" של לונדון. בשנה האחרונה פתח ברתיני-שביט חנות-קפה נוספת באמצעות זכיין, בירושלים. בקרוב הוא מתכוון לפרוץ דרך גם למעדניות ולבתי-קפה בשוק הכשר של פריז.

המיצוב של עוגות בן-עמי הוא גבוה, והן משווקות ב-200 נקודות מכירה בישראל, בבתי-קפה, במסעדות ובמעדניות. העסק, שבו מועסקים 40 עובדים, צומח ב-15%-20% לשנה ומחזור המכירות שלו יותר מ-10 מיליון שקל. "הסוד הוא בשוקולד האיכותי ובשמנת המתוקה היותר יקרה. העיקר לא לזייף בחומרי-גלם". (זיו קריסטל)

בדיוק על-פי המידה

* רוני יגרמן – ווימן אונלי

רשת "ווימן אונלי" (Women Only), היא ככל הידוע הרשת הקמעונאית הראשונה בעולם שפיתחה שיטה להתאמה חזיות לנשים עם חזה גדול. בדיקת השוק מצאה, כי מדובר בפלח שוק רחב של לקוחות מתוסכלות, שנבצר מהן להשיג הלבשה תחתונה אופנתית בהתאמה מלאה למידותיהן.

דגמים מעטים מידי, בשיטת מכירה קולבית ומיושנת ופתרונות מימי הסבתא, אפיינו את השוק.

העובדה, כי הרשת שקמה ב-2003, עם שתי חנויות קונספט, מונה היום, שלוש שנים אחרי 19 חנויות יש בה כדי להעיד על הצורך שהיה קיים ולא טופל.

רוני יגרמן, המייסד, התנסה בעבודה כשכיר כשש שנים, ואת העסק הראשון שלו הקים בתחום הדפוס הרציף – לטפסים ותלושי שכר חסויים. שלוש שנים מאוחר יותר קנה סטארט-אפ לבקרת איכות של עדשות משקפיים. החברה, פרולייזר, הונפקה ונמכרה ב-2001.

יגרמן לקח פסק זמן וחיפש תחום חדש. חבר שייבא הלבשה תחתונה חשף אוות לשוק. יגרמן בדק והגיע למסקנה שכל הקונספט הקיים שגוי, וכי קיים חלל בפלח שוק גדול מימדים, שאינו מקבל תשומת לב. השניים פנו לחברת "Eveden" האנגלית, שהציגה בפניהם קולקציה אופנתית ומגוונת המיוצרת בעבודת יד, ומשם נפרצה הדרך.

תוך שנתיים הוקמו 21 סניפים עבור נשים ממידה C ומעלה, על בסיס שיטת מדידה מיוחדת. הסניפים מאופיינים בעיצוב ייחודי עם תאי הלבשה גדולים ומרווחים, פינות ישיבה, דגמי חזיות על קיר קטיפה באדום לבחירה. עתה מתכננת החברה עתה את כניסתה לשוק האנגלי. (ורד שרון-ריבלין)

הכי מתוק שיש

* אורן שבח ואילון שבח – קנדילנד

רשת חנויות קנדלינד מבוססת על קונספט ייחודי המציע מגוון רב של ממתקים וגימיקים לילדים, לצד מוצרי שוקולד איכותי, כאשר רוב ההיצע הוא בתפזורת. הקונספט הפך פופולארי בשוק הישראלי, הרבה מאוד בשל האפשרות לענות על ביקוש ב-5 שקלים ובאותה מידה ביקוש של מאות שקלים.

מי שעומד מאחורי הרשת הם שני מושבניקים מהצפון, אורן ואילון שבח מניר יפה. כניסתם לעולם העסקים החלה במינימרקט במושב יודפת, כסטארט-אפ ראשוני וצנוע בתחום המזון. זו הייתה היכרותם הראשונה עם עולם הממתקים.

כשנכנסה רשת חנויות הממתקים הבינלאומית "קנדילנד" לשוק הישראלי ופתחה סניף ראשון בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, זכה הקונספט להצלחה רבה, מה שהביא לפריחת הקטגוריה. חנויות רבות נפתחו, וביניהם הרשת הקטנה של שני המושבניקים, "מותק".

רשת קנדילנד קרסה לאחר תקופה, והאחים שבח רכשו אותה, אימצו את השם וסימנו את המטרה הבאה: רכישת רשת חנויות הממתקים של "עלית".

קנדילנד עברה שינוי קוסמטי, מותגה והועשרה בתמהיל המוצרים שלה, אך עדיין לא היה בה שוקולד. לעומת זאת, החנויות של עלית מוקמו ברובן מחוץ לקניונים, ולא הצליחו כמו מותגי המוצרים של עלית.

בשנת 2001 נמכרה לקנדילנד רשת חנויות הממתקים של עלית. כיום מפעילה הרשת 21 חנויות, מתוכן רק שלוש בזכיינות. קנדילנד משווקת מוצרים הממותגים תחת שמה המסחרי, לקראת פריצה עתידית להקמת רשת בחו"ל. (ורד שרון-ריבלין)

יוצרות חוויית קנייה

* רויטל לוי ומירב כהן – ללין

מאחורי רשת ללין עומדות בני דודות: רויטל לוי ומירב כהן. מירב הקימה את "נרות בשיינקין", החנות הראשונה בישראל לנרות דקורטיביים וריחניים אולם מסיבות אישיות מכרה את חלקה. זמן קצר לאחר מכן הפכה החנות השיינקינאית לראשונה ברשת שהקים ירון קופל – זוכה בתואר היזם הצעיר לשנת 2003.

ב-1999 החליטה מירב לחבור לרויטל ולהקים שוב קונספט של חנות למוצרי טיפוח מחומרים טבעיים, ומוצרי אווירה, נרות וסבונים ללין.

הסניף הראשון בכיכר המדינה לא הביא את הפריצה. נקודת המפנה הייתה רק שנה לאחר מכן כשהקימו חנות בשיינקין ואחר כך בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה. אלמנט מרכזי בייחודו של הקונספט נעוץ בעיצוב וביצירת חוויית הקנייה דרך בחירת המוצרים והריחות.

אסטרטגיית הפיתוח העסקי בללין הייתה להרחיב את קהל היעד וליצור נגישות מקסימלית למותג. הרשת הלכה וגדלה וכיום היא מונה 13 חנויות ו-70 עובדים. כל החנויות בבעלות מלאה, למעט זכיינית יחידה באילת.

הסניפים, הממוקמים באזורים אסטרטגיים, משתרעים על פני שטח ממוצע של 50-60 מ"ר. הסניפים מציעים מגוון רחב של מוצרים טבעיים בקטגוריות שונות, החל ממוצרי טיפוח לגוף ולפנים ועד סבונים טבעיים לסוגיהם, מלחי אמבט, שמני מסג', פצצות אמבט ריחניות ממינרלים טבעיים וגושי מסג' צבעוניים. (ורד שרון-ריבלין)