מיהם בעלי הרשת?
"כיום בעלי הרשת הם רון שולמן, ירון ישראל, טל יתום, שגיב אברמסון ואני. מייסדי הרשת, שימי שוורץ וארי שטיינברג, נותרו זכיינים של שלושה סניפים".

מה הייתה הפעולה הראשונה שלך?
"קבעתי פגישה עם כל המנהלים והזכיינים הקיימים. הפגישה נקבעה לשעה שש בערב. רק בשש וחצי התחילו לזרום חלק מהמשתתפים לחדר, וברבע לשבע כולם היו נוכחים. פניתי לכולם ואמרתי שהישיבה לא תתקיים היום ומחר באותה שעה הפגישה תתקיים בשעה היעודה, וכך היה. יש מקומות בהם לא ניתן לעגל פינות, בטח בכל מה שקשור לנהלים".

אחמ"שית ומנכ"לית

בשנתיים וחצי בהן תורג'מן מכהנת בתפקיד נפתחו שבעה סניפים, ועוד היד נטויה.
"בספטמבר 2008, שלושה חודשים אחרי כניסתי לתפקיד, פתחתי את סניף פתח תקווה. לא היה לי שום קשר לבחירת המיקום או לאישור הזכיין – זו הייתה הפעם הראשונה שנפתח סניף בזכיינות כשאין עדיין רשת, אין סטנדרטים, אין חוזה זכיין שמבהיר מה מותר ומה אסור. התחלתי לעבוד כמנהלת לצדו של הזכיין, שימשתי כאחראית משמרת וכברמנית תוך כדי למידת הרשת וכתיבת ספר נהלים סטנדרטים".

במקביל מחוללת תורג'מן שינויים מהותיים ברשת – היא מתחילה לבחור ספקים חדשים ונותני שירותים חדשים, כמו משרד עו"ד, משרד יח"צ, משרד פרסום ומיתוג. בנוסף לבניית תשתיות הרשת, היא עסוקה בפעילות השוטפת: "קיבלתי בירושה פתיחה של סניף עתידי בנהריה. בעלי הרשת בחרו את הזכיין ולו הייתה זכות לבחור את הלוקיישן. כיבדתי את ההחלטה שהתקבלה טרם זמני, ובתחילת 2009 פתחנו את סניף נהריה – אבל הפעם הפתיחה התנהלה כמו שצריך, בהתאם לספר הנהלים שנכתב. קיבלתי את הזכיין ואת הלוקיישן כעובדה, אבל כל השאר התנהל בצורה הכי טובה. היינו מעורבים בהכשרות הצוות, בעיצוב המקום, בבניית המטבח. זו הפעם הראשונה שהתקיים בפועל מטה שגבה את דמי הזיכיון".

במחצית 2009 נפתח סניף אשדוד, ובסוף 2009 נפתח סניף רמת ישי ליד מסעדת 'לימוזין'. "שני הסניפים כבר נפתחו ונוהלו בהתאם לנהלים הקיימים. הזכיין עובר מבחני אבחון והתאמה. מתבצעות בדיקות כלכליות לבחינת חוסן הזכיין, בעלי הנכס, בדיקות רקע על הסביבה ושאר הבדיקות המתבקשות".
בסוף 2009 מתחולל שינוי נוסף, כאמור – הרשת נקנית על ידי רון שולמן וירון ישראל.
הם מכניסים שותפים חדשים, ואילו שימי שוורץ וארי שטיינברג, מייסדי הרשת, נותרו זכיינים של שלושה סניפים, אבל לא משלמים דמי זכיינות.
"רק באפריל 2010 קנינו את הזיכיונות של הסניפים שלהם, מה שאומר שהיום הרשת מתנהלת כמו שצריך", מסכמת תורג'מן.

הערך המוסף לזכיינים

המטה שתורג'מן הקימה כולל את שף הרשת, נדב קמפ, שמנוי על כל הטעמים, המשקלים והרכב המנות, סו שף וקניין. "מחירון מופץ בראשית כל חודש, והזכיינים לא יכולים לקנות מספקים לא מאושרים. גם הספק יודע שיש רשימת מוצרים מורשים לאספקה. הספיישל יכול להיות שונה מסניף אחד לאחר, אבל עדיין זה במסגרת ספר הספיישלים".

איפה היצירתיות? את לא מאשרת אותה לזכיינים?
"אני מאשרת אותה באופן אישי בעזרת ישיבת זכיינים אחת לשלושה שבועות. הם מקבלים מראש את הנושאים לדיון בישיבה. הם יכולים להעלות נושאים שקרובים ללבם, אבל חשוב להבין שיש דברים שאי אפשר לעגל בהם פינות ואין מקום לגמישות. יש לי פגישה אישית עם כל זכיין אחת לשלושה חודשים, במסגרתה הם מקבלים ממני סקירה אישית על המצב, מה המטרה ואילו הישגים הושגו במהלך התקופה האחרונה, למרות שברור שבשורה התחתונה הנושא הוא פדיון. אני רואה בזה חלק מהאחריות שלי".

מה באמת המחזור הממוצע בסניפים?
"חציתי את המיליון שקלים".

במחיר המבורגר שלך קשה לחצות את המיליון.
"מאוד קשה, אבל יש סניפים כמו ב'אם הדרך' עם 1,600 לקוחות בשבת. זה סניף שחצה את המיליון וחצי. סניפי ראשון לציון והוד השרון, שפתוחים חמישה חודשים, כבר נושקים למיליון".

סניף שמגלגל מחזור של 800 אלף שקל – מה הוא צפוי להרוויח ברשת בורגוס?
"אם הוא נצמד לנהלים ולהדרכה הצמודה של הזכיינים, הוא יכול להרוויח בעבודה נכונה בין 12-17 אחוז.

"חובת ההוכחה היא עלינו. אני מאמינה שיש לי ערך מוסף מאוד גבוה לזכיינים. אני מחבקת את הזכיינים, אנחנו לא מתמחרים כל דבר, לדוגמה, הרשת לא גוזרת קופונים על ספקים. יש תשלום זיכיון ממחזור ותשלום חודשי קבוע. בנוסף, הזכיינים משתתפים בהוצאות הפרסום שהן בשקיפות מלאה להם".

הערך המוסף ללקוחות

למרות ההצלחה בהקמת מטה ורשת חדשה, בעסקים, כמו בעסקים, אין זמן להתרפקויות המשימה המרכזית של הרשת כיום היא לתפקד בהצלחה, לשמור על רווחיות ולהעניק ללקוחות חוויה מתמשכת.
"כל הצהריים בכל הסניפים עובדים יפה מאוד", מצהירה תורג'מן. "הנוסחה שלנו עובדת. אנו בוחרים את המיקומים של הסניפים בהתאם לריכוז אנשי עסקים שבוחרים לאכול אצלנו צהריים, והעבודה עם 'סיבוס' מביא אותנו לנקודת איזון. הערך המוסף נבנה בערבים ובלילה, עם קהל הצעירים והמבלים".

מה מבדל את BBB? "ווליו פור מאני".

מה את נותנת ללקוחות שלך? "הם מקבלים הרבה מעבר לציפיות. הערך המוסף הוא שאני עוטפת את המוצר ברמת האווירה והחוויה. כשאתה יוצא מהמסעדה אתה מרגיש שקיבלת הרבה יותר ממה ששילמת. המחיר הממוצע לסועד הוא 60 שקל, וההמבורגר שלנו יותר זול משל המתחרים. קהל הבליינים של תל אביב, הצעירים שגרים בשכירות, מחפשים אותנו. הם הקהל שלנו".
אבל החוויה בסניפי הרשת לא מותאמת רק לבליינים, כי אם גם למשפחות ולילדים. בסניפי הרשת מותקנים לצד חלק מהשולחנות מסכי מגע, המהווים מעין תפריט דיגיטאלי. במגע כף יד ניתן לקבל תצוגה של כל המנות המוגשות, תוך פירוט הרכיבים, התוספות, הקינוחים והמשקאות. "כדי להעצים את חוויית הבילוי של הסועדים, במהלך ההמתנה הם וילדיהם יכולים גם להשתעשע במשחקי טריוויה על המסך, משחקי זיכרון ולנהל צ'טים בין השולחנות. פעילות זו חביבה גם על המשפחות וגם על הקהל הבלייני", מסבירה תורג'מן ומוסיפה: "אני מעניקה ללקוחות ערך מוסף נוסף, והוא חדשנות. התקשורת שלי עם הקהל היא בכל האמצעים – באתר, בפייסבוק, אני עובדת על אפליקציה לאייפון שתצא בקרוב ובמועדון חברים. כיום ישנם 40 אלף חברי מועדון. היעד בינואר 2011 הוא להגיע ל-50 אלף חברים, מלבד מועדון החיילים".