בעקבות השקת רשת הקפה קופיקס, שמציעה את כל התפריט במחיר אחיד של 5 שקלים, חוזרת ועולה השאלה אם רשתות הקפה יכולות להוריד את מחיריהן. בעלי רשתות הקפה הגדולות אמרו שהרשת החדשה לא תשרוד זמן רב, והצדיקו את המחירים הגבוהים שלהם בהוצאות הגדולות שיש להם, לטענתם. ואולם לצד ההוצאות, ההכנסה שמגיעה אליהם מהסניפים השונים אינה קטנה.

בעלי שתי רשתות בתי הקפה הגדולות במדינה, ארומה ישראל וקפה קפה, מקבלים רק מהזכיינים שלהם 2–2.5 מיליון שקל בממוצע בחודש – 24–30 מיליון שקל בשנה – כך עולה ממחקר שערכה חברת הייעוץ והמחקר צ’מנסקי בן שחר עבור TheMarker . בעלי הרשת השלישית בגודלה, קפה גרג, מקבלים מהזכיינים מדי חודש 1.5–2 מיליון שקל – 18-24 מיליון שקל בשנה.

ההכנסות של בעלי רשתות הקפה בישראל נסמכות על כמה גורמים. בראש ובראשונה הם מקבלים מהזכיינים מדי חודש 5% בממוצע ממכירות הסניף שבזכיינות. בנוסף, מרוויחים בעלי הרשתות ממכירת זיכיונות – כ–250 אלף שקל לזיכיון בממוצע.

כמו כן, בחלק מהרשתות הזכיינים מחויבים לרכוש את חומרי הגלם ישירות מהרשת, וחלקן אף מרוויחות מהמרווח שבין קניית המוצרים מהספקים למכירתם לזכיינים. הזכיינים גם משלמים לרשת 1%–1.5% מהמכירות עבור הוצאות פרסום.

ברשתות הגדולות מודים שהרווח גדול

“ההכנסה החודשית הממוצעת לסניף של הרשת המובילה, ארומה ישראל, היא 350–400 אלף שקל, ושל הרשתות הגדולות האחרות 300–350 אלף שקל. חלק מהסניפים של הרשתות הגדולות רושמים הכנסות גבוהות יותר, שמגיעות גם ל–700 אלף שקל ויותר בחודש, ואולם יש גם זכיינים שמשלמים רק 3% מההכנסות, מאחר שסניפיהם מתקשים, כך שהחישוב מתייחס לממוצעים בענף”, מסביר תמיר בן שחר, מבעלי צ’מנסקי בן שחר, את ממצאי הבדיקה. לדבריו, ההוצאות של בעלי הרשתות נמוכות מאוד. “יש להם מטה, אבל הם חוגגים – מכיוון שהם מרוויחים גם מדמי הזיכיון, מכירת חומרי גלם ועוד”, הוא מוסיף.

בעלי הרשתות הגדולות מודים שהם מרוויחים לא מעט כסף. לדברי בעלי ארומה ישראל, יריב שפע ‏(38%‏), הרווחים של הרשת יפים מאוד, והוא אף מודה בכך שאפשר להוריד מחירים בענף. “המכירות שלנו השנה יסתכמו בכ–600 מיליון שקל, וממוצע התמלוגים הוא 5% – אז נותרים 30 מיליון בממוצע. על פרסום אנחנו גובים 1.5% מהמכירות, שזה 9 מיליון שקל, אבל הם הולכים לפרסום ולא לכיס שלנו, ואנו לא גוזרים קופון מהמוצרים שאנחנו קונים מהספקים ומוכרים לזכיינים. הרווח הנקי של כל הקבוצה ב–2013 צפוי להסתכם בכ–28 מיליון שקל, כולל מפעל קפה, מפעל בצק, מפעל לעיבוד מזון והסניפים בחו”ל. הרווח הנקי של הרשת בישראל ב–2013 ינוע לדעתי סביב ה–20 מיליון שקל”.

רונן נמני, בעלי קפה קפה, אמר בשבוע שעבר כי “אני לא בא ובוכה ואני מרוויח יפה, אבל אלה לא סכומים גבוהים, ולהחזיק רשת מקצועית זה עלויות מטורפות. רק על המטה אני מוציא 700 אלף שקל בחודש. יש סניפים שצריך לבוא ולעזור להם, וכל הזמן צריך לדאוג שהרשת תחיה ולשנות מיתוג ותפריטים ונראות – וזה עולה מיליונים. אפשר לבוא ולהרים קופה, אבל כשרוצים כל הזמן להפיח ברשת רוח זה עולה כסף”.

לדברי בעלים של רשת בינונית, “אתה כבעלים של רשת גדולה חי טוב והכסף הגדול מגיע מחומרי הגלם שמוכרים לזכיינים. בעלים של רשת זה סרט אחר, אבל יש הרבה זכיינים שצריכים עזרה. רק עכשיו נתתי לזכיין 200 אלף שקל מענק כי הוא נמצא בקניון שהורג אותו בשכירות. הוא רושם הכנסה חודשית ממוצעת של 600 אלף שקל, אבל מרוב שהשכירות גבוהה היא מגיעה לכ–25% מההכנסות”. הוא מספר שיש הרבה רשתות קטנות ואף בינוניות שמתקשות. “יש רשתות שלא ישרדו”, הוא טוען. גם לדברי מקורב לתחום, “יש הרבה רשתות בינוניות שמתקשות לשרוד, בגלל ההוצאות שרק גדלות והולכות. הרשתות הגדולות המוכרות חיות טוב, אבל הרבה אחרות מדשדשות”.

יעקב לוזון, בעלי אילנ’ס המפעילה 14 סניפים, מספר שהרשת רווחית, אבל הוא לא מרוויח את הסכומים שאליהם מגיעות הרשתות הגדולות. “הסניפים של הרשת שלי הם בבעלות ולא בזכיינות, ולכן החיים שלי קשים יותר. הרשתות שפועלות בזכיינות מקבלות כסף גם אם סניף מפסיד – ואני לא. בשום רשת אין 100% הצלחה, ואם למישהו יש 100 סניפים – 30% מהם מקרטעים. אנחנו ברוך השם רווחיים אבל אני לא עושה את הכסף שהגדולות עושות”.

גם בעלים של רשת בינונית אחרת מספר שהמספרים הגדולים נמצאים אצל הרשתות הגדולות מאוד. לדבריו, עד שהרשת מונה עשרה סניפים לא מרוויחים כסף, כי משקיעים עשרות מיליוני שקלים בפיתוח. “אם כבר עברת את כל התהליך והצלחת למתג את הרשת ושהיא תהייה משגשגת – כמו במקרה של ארומה, קפה קפה וגרג – אז אני מוריד בפניהם את הכובע ומגיע להם להרוויח ככה”.

"תמיד אפשר להוריד מחירים"

לדברי שפע, “תמיד אפשר להוריד מחירים והמשמעות היא שאתה מרוויח פחות. אנחנו עוד בודקים אפשרות להוריד מחירים, ואני משוכנע שבקפה טייק אווי נוריד מחירים. אם הגיע גורם שעשה הרבה רעש ושהקונספט שלו יכול לעבוד – אנחנו צריכים לקחת זאת בחשבון. אמנם יש לו ‏(לקופיקס, עד”מ‏) סניף אחד, אבל הוא עשה עבודה יפה ויש באזז מסביב. נוצר מצב שלקוח שנכנס לארומה ומשלם על קפה לקחת 11 שקל, מרגיש שאנחנו דופקים אותו – ואנו לא רוצים שהוא ירגיש כך. לא נוזיל את הקפה טייק אווי ל-5 שקלים כי זה לא מחיר שאפשר להתקיים ממנו, אבל כן נוריד את המחיר כך שהלקוח ירגיש בנוח יותר”.

נמני טוען שלא ניתן להוריד את המחירים “אפילו באגורה אחת. ההוצאות רק גדלות והולכות וכמעט שלא העלינו מחירים. המחירים שעלו לא גילמו אפילו 10% מעליית ההוצאות”.

“מבחינה כלכלית ניתן להוריד מחירים בענף הקפה”, אומרת מירב איינשטיין־סיאנו, סמנכ”לית בצ’מנסקי בן שחר. “אין סיבה שפרוסת עוגה תעלה כמו עוגה שלמה. עם זאת, לצערנו, התרבות הישראלית היא כמה שיותר מהר וכמה שיותר הרבה. בחירת מיקומים לקויה גורמת לפדיון נמוך, שלא מאפשר להרוויח, ובמקרים כאלה בתי הקפה לא יכולים להוריד מחירים”.

ההכנסה מכל סניף במקביל, יש מי שכבר מציעים מבצעים. ברשת ליה שוקולד, המונה 10 סניפים, החלו להציע קפה בחמישה שקלים. ברשת קפה גרג בקניון אורות באור עקיבא מוכרים קפה בישיבה במבצע של 1‏+1, אך מהרשת נמסר כי מדובר במבצע נקודתי המתרחש בשגרה בסניפים. הראשון לצאת במבצע של קפה טייק אווי בחמישה שקלים בכל בתי הקפה בקניון היה קניון גבעתיים. המבצע יסתיים ביום רביעי. מנכ”ל הקניון, יהודה אורן, אמר בעבר בנושא כי המבצע לא מצא חן בעיני בעלי הרשתות.

מתעניין/ת בפגישת יעוץ? לחץ/י כאן