היקף האשראי הכולל של חמשת התאגידים הבנקאיים הגדולים למגזר העסקים הקטנים הסתכם במחצית הראשונה של 2010 ב-58 מיליארד שקל – כך עולה מדו"ח שערך הכלכלן הראשי של התאחדות המלאכה והתעשייה, ברוך שניר. לפי הדו"ח, העסקים הקטנים מקבלים כ-11% בלבד מסך האשראי המוקצה לציבור (בניכוי משכנתאות) וכ-18% בלבד מסך האשראי למגזר העסקי.

בהתאחדות אומרים כי ניתוח דו"חות הפעילות של תאגידי הבנקים חושף כי נמשכת אפליית האשראי כלפי העסקים הקטנים והבינוניים, למרות עלייה משמעותית ברווחי הבנקים מהמגזר וירידה בהפרשה לחובות מסופקים.

לדברי יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, העובדה שהעסקים הקטנים, הזקוקים נואשות לאשראי זמין והחסרים את חגורות השומן של העסקים הגדולים, מקבלים אשראי מצומצם כל כך – מעידה על כשל שוק. לדבריו, הממשלה מגלה אוזלת יד בנושא זה.

"העסקים הקטנים והבינוניים, האחראים לכ-50% מהתוצר העסקי, מקבלים רק 22% מהאשראי הבנקאי", אמר אלחדיף. "הקרן הממשלתית להלוואות מסייעת רק ל-0.2% מהעסקים הקטנים והבינוניים. כך הממשלה והבנקים גוררים את העסקים הקטנים היישר לזרועות השוק האפור. הן הבנקים והן המדינה מציגים בפני מגזר העסקים הקטנים והבינוניים דרישות קשות ובלתי ניתנות ליישום לביטחונות וערבויות, ובאין מוצא אחר בעלי עסקים רבים מוצאים עצמם נגררים יחד עם משפחתם וחבריהם לתהום על ידי ברוני השוק האפור, שמכלים עמל של חיים שלמים בריביות דרקוניות".

לפי דו"חות הבנקים, שאותם ניתח שניר, במחצית הראשונה של 2010 הועבר 65% מהאשראי הבנקאי לפחות מ-1% מהעסקים – לטענתו, ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד להערכת סיכונים רציונלית. לדברי שניר, העובדה שהרווח הנקי של הבנקים מהעסקים הקטנים עלה במחצית זאת בכ-43.8% והסתכם ב-433 מיליון שקל, לצד העובדה שהיקף ההפרשה של הבנקים לחובות מסופקים במחצית הראשונה ירד דרמטית ב-66% (לעומת התקופה המקבילה אשתקד), מלמדות שהעסקים הקטנים הם לקוחות אשראי טובים, המחזירים את חובותיהם למרות חוסר הוודאות בשווקים הגלובליים וההתמודדות עם המשבר שלא תם.

בנוסף מציין שניר כי מחקר שנערך בקרב עסקים, שקיבלו הלוואות מקרן הסיוע לעסקים קטנים, הוכיח חד-משמעית כי עסקים אלה הגדילו את מכירותיהם בכ-30% בממוצע לאחר שנתיים בלבד.

לדברי אלחדיף, "לעסקים הגדולים יש מוניטין טובים, קשרים וחברים במקומות הנכונים, הן בממשלה ובכנסת והן במערכת הבנקאות. לעומת זאת, העסקים הקטנים והבינוניים חסרים את יחסי הציבור וההתרועעות עם שועי הכלכלה, ולכן אינם מצליחים לקבל מימון שיענה על צורכי האשראי שלהם". הוא הוסיף כי מצוקת האשראי היא הבעיה הקשה והמתמשכת ביותר של המגזר שאותו הוא מייצג. בסקר חצי שנתי שערכה ההתאחדות באחרונה, התגלה כי 38% מהעסקים הקטנים עדיין מדווחים על ירידה ברווחים במחצית הראשונה של 2010, וכ-25% מהם נאלצים לפטר עובדים.

מהדו"חות הכספיים של חמשת הבנקים הגדולים עולה גם כי חלקם של העסקים הקטנים בסך כל הרווח המימוני של התאגידים הבנקאיים הגדולים הוא 16.7%, והוא גדול מהרווח מהבנקאות הפרטית, 8.6% בלבד, וגדול אף משל המגזר המסחרי – 12.9%.

לפי נתוני הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, בישראל יש כיום כ-400 אלף עסקים קטנים ובינוניים, בהם מועסקים בסך הכל יותר מ-1.2 מיליון עובדים – 55% מכלל המועסקים במגזר העסקי. ב-2009 הוסיפו העסקים הקטנים והבינוניים כ-77 אלף מקומות עבודה למשק. כל עסק קטן שנפתח מוסיף בממוצע כ-4.5 מקומות עבודה.

בעל עסק: "אתה שומר נאמנות לבנק והוא מרוויח ממך – אבל בשעת מצוקה דבר לא עומד לזכותך"

>> מצוקת האשראי של העסקים הקטנים אינה רק סיסמה, היא מצוקה אמיתית שחשים בעלי עסקים בין אם במשרד, במפעל או בחנות. המחנק לוחץ ויש פתרונות שונים, אך בסופו של דבר בעלי העסקים נאלצים לצמצם ולהקטין את העסק.

ג'מאל מג'אדלה, מנכ"ל מ.טי (מרכז טיפוח יזמות) במשולש, שבבעלות משפחתו עסק להפצה וחלוקת עיתונים, עיצוב והבאה לדפוס, מספר כי בשנה האחרונה הוריד הבנק את היקף האשראי של העסק מ-180 ל-140 אלף שקל. "זו המדיניות החדשה של הבנק. הם אומרים שאין מספיק ביטחונות וערבויות, כל מיני סיפורים", הוא אומר. "אבל זה חשבון שלא היה בו צ'ק חוזר אחד ויש לנו מוסר תשלומים גבוה".

מג'אדלה מספר כי מחנק האשראי משפיע קשות על העסק. "אנחנו נאלצים לבקש מהלקוחות להקדים תשלומים, זה לא מאפשר לנו להשקיע ולפתח את העסק ואנחנו נאלצים לחיות עם היד על הדופק ולחשוש מכל תנועה שיכולה לגרום להחזר צ'קים, מצב שב-30 שנה בעסק לא חוויתי. בעל עסק שמעסיק שכירים, שומר על העסק כמו העיניים שלו, שומר נאמנות לבנק והבנק מרוויח ממנו, בשעת המצוקה שום דבר מזה לא עומד לזכותו".

י.א הוא בעליו של בית דפוס המתמחה באריזות מודפסות וקיים כבר 49 שנה, עוד מהימים שבהם ניהל אותו אביו. בשנים האחרונות, מספר י.א, הלכה ופחתה כמות העבודה עקב עלייה ביבוא אריזות מסין. "משנה לשנה ביטלנו מחלקות ודיללנו עובדים, ולפני שנה וחצי נשארנו עם עובד אחד", הוא מספר. "הבנק העלה לי את האשראי במשך השנים, אך כעת, דווקא בתקופה הקשה, החליטו לשים את הגבול ב-120 אלף שקל. אמרו שאם ארצה להעלות את האשראי אצטרך לשלם 1,800 שקל. זהו הסכום לעמלת עריכת מסמכים. זה שוד לאור יום, ואני לא מוכן לשלם". לדבריו, כדי להתמודד עם המצב הוא נוקט כמה דרכים. "אני עובד על אש קטנה ומנסה לדחות תשלומים לספקים, משווק את העסק כמה שאני יכול ומוריד מחירים. עושה מה שאפשר כדי לשרוד".

א', בעל מרפאת שיניים: "פתחנו עסק בתחום הקוסמטיקה ופנינו למנהל הסניף בבנק בבקשה להלוואה של 150 אלף שקל. אישרו לנו את ההלוואה, אך חודש לאחר שאישרו אותה אמרו לפתע שלא ניתן לספק את ההלוואה כי אין לנו כיסוי וביקשו שעבוד. לקחתי את השעבוד בשווי של 250 אלף שקל שהיה משועבד בבנק אחר והעברתי אותו לבנק שאתו אני עובד. אבל גם לאחר מכן בסוף הם החליטו לא לתת את הלוואה, בגלל שההנהלה לא מאשרת. לאט לאט חוזרים הצ'קים והחשבון נהפך מוגבל, ועד עכשיו אני לא מבין את הסיבה לכל זה. פניתי ליועץ עסקי ואני מתכוון יחד אתו להגיע אל הבנק לבירור הדברים".