זכיינות נתפסת כדלק לצמיחה כלכלית

The Atlanta Journal-Constitution

1 מבין 8 משרות בארה"ב הן בעסקים בתחום הזכיינות. ממוצע המועסקים בזכיינות בין השנים 2001 ועד 2005 עלה בקצב גדול יותר מאשר הממוצע הארצי, כך כותב ג'פרי רוזנצוויג. מודל עסקי זה יכול לשחק תפקיד מפתח ולהפוך את מצב האבטלה.

זכיינים רבים שואלים את עצמם או את יועץ הזכיינות איתם הם עובדים, מה יקרה לנו אם הרשת ממנה רכשנו את הזיכיון תחדל להתקיים ( עקב פשיטת רגל וכו' ).

השאלה איננה פשוטה וכך גם התשובה.

תנאי לרכישת זיכיון של רשת מבוסס על הסכמה של הרשת לתת ליזם / זכיין את האפשרות לנהל סניף מטעמה תוך שימוש במותגיה, בנהליה, שיטות העבודה וכמובן להשתמש בסימני המסחר שלה – הלוגו, עיצוב, סלוגן, שפה גראפית וכו'. לנוכח "פלאי השיטה" תופעת הזכיינות הולכת וגדלה וחדשות לבקרים קמים עסקים ומחליטים להוביל מהלכים ולמכור זיכיונות שלהם ללא מודל זכייני שנבנה כהלכה וללא כל פיקוח או בקרה.

למהלכים כאלו עלולות להיות השלכות מסוכנות וכמעט הרות אסון ליזמים אשר רכשו את אותו הזיכיון ועדות לכך הם מספר לא מבוטל של רשתות אשר מכרו זכיינות או הציעו זיכיונות למכירה ממש רגע לפני שהוכרז עליהן פשיטת רגל. מבין אלה ניתן למנות בין היתר את "פיצה מטר" "ג'וסלנד", "לחם ארז" "קופי בין" "ילדותי" "ספגטים" ו"סבארו" ( פעילותה של סברו נרכשה לאחרונה במסגרת הליך של כינוס נכסים, תוך מטרה לנסות ולשקם את הרשת הכושלת ).

בחינת הסיבות להגעת רשת למצב של חדלות פרעון ו/או פשיטת רגל מראה כי לכך סיבות רבות כדוגמת:

· קשיים ניהוליים עקב סיבות שונות : ניהול מטה ברמה לקויה או היעדר ניהול מטה

· מודל זכייני כושל

· היעדר תמיכה בזכיינים

· היעדר פיקוח ובקרה

· מחסור בתזרים מזומנים וכתוצאה מכך נקלעת הרשת בקושי ממשי לשלם תשלומים לספקים.

כתוצאה מהסיבות הנ"ל ואחרות, הנושים של הרשתות פתחו נגדן בהליכים משפטיים בזמן שהנפגעים העיקריים היו הזכיינים של הרשתות שמצאו עצמם לעיתים ללא מוצרים ו/או חומרי גלם, ללא הדרכות, ללא תמיכה מצד הרשת והיעדר ודאות לגבי הזכות שלהם להמשיך ולהשתמש בשם המסחרי אותו נושא העסק שלהם.

לנוכח העובדה כי אין חקיקה מוסדרת בארץ בתחום הזכיינות אשר צריכה בין היתר לבוא ולהגן על זכיין במצבים כגון אלו, מוצא עצמו הזכיין בבעיה משפטית סבוכה לגבי המשך פעילותו. לרוב מי שנכנס בנעלי הרשת (כונס נכסים או גורם אחר) דורש ממנו (הזכיין) לחדול מלהשתמש בשם המסחרי (המותג) בטענה כי ההסכם בין הרשת לבינו הופסק ולפיכך אין לו זכות שימוש בסימנים המסחריים.

בתי המשפט בארץ דנו מספר פעמים בסוגיות אלו ונדרשו לתת החלטה לגבי המשך הזכות של הזכיין להמשיך ולהשתמש בשם המסחרי למרות מצב המשפטי הבעייתי של הרשת.

נכון ליום כתיבת שורות אלו אין תשובה חד משמעית בקרב בתי המשפט בעניין מעמדם של הזכיינים כבעלי זכויות בסימן המסחרי כאשר רשת מגיעה למצב של חדלות פירעון.

עם זאת ניתן לראות כי מערכת בתי המשפט בארץ נוטה לכיוון הזכות הקניינית של הזכיין לעניין הסימן המסחרי ופחות מסתכלת על הצד החוזי. כלומר אין להסתכל רק על החוזה בין הצדדים אשר צד אחד טוען להפסקתו. המשמעות במקרה כזה היא שלזכיין ניתנת הזכות להמשיך ולהשתמש בשם המותג למרות חדלות הפירעון של הרשת. מגמה זו של בית המשפט נובעת ככל הנראה על מנת שלא לגרום לקטסטרופה כלכלית אצל הזכיין שניהל עסקו כדין, שילם ממיטב כספו בגין רכישת הזיכיון וכעת עלול למצוא עצמו במצב של חיסול עסקו. לצד שיקול זה של בית המשפט אל לשכוח את עיקרון הצדק אשר לפיו ראוי כי זכיין ימשיך ויפעיל את הזיכיון שלו גם אם הרשת הגיע למצב של פשיטת רגל על לא עוול בכפו. ראוי להדגיש כי מדובר במגמה של בית המשפט ולא בהלכה פסוקה ומחייבת ועדיין לבית המשפט שיקול דעת רחב בסוגיה האם הזכיין רשאי להשתמש בסימני המסחר של הרשת פושטת הרגל או שלא, כך שבהחלט יכולים להיות מקרים בהם לזכיין תישלל זכות השימוש בשם המותג.

למרות נטיית בית המשפט לפסוק לטובת הזכיין במקרים מסוג זה מדובר בנטיית בלבד ולא בתעודת ביטוח ולכן מוטב לזכיין לנסות ולהקדים תרופה למכה בכמה אמצעי זהירות.

מומלץ כי יזם המתעניין ברכישת זיכיון ינקוט במספר פעולות מקדימות :

· יבדוק את איתנותה הפיננסית של הרשת מוכרת הזיכיון.

· יגשש עם זכיינים פעילים של הרשת על מצבה ורמת התמיכה שלה.

· ישאף לקבל את מירב האינפורמציה בנוגע לפעילותה של הרשת.

· ידרוש כי הרשת הזכיינית ממנה הוא עתיד לרכוש את הזיכיון, תהיה חתומה על ה"קוד האתי" של המרכז לקידום זכיינות.

· לעגן בהסכם הזיכיון את זכויותיו של הזכיין בשימוש בסימן המסחרי גם במקרה בו הרשת מגיעה למצב של חדלות פירעון.

· לוודא כי הרשת היא אכן בעלת הסימן המסחרי והוא נרשם כדין אצל רשם סימני המסחר.

· לוודא כי במסגרת הסכם הזיכיון ניתנת לו (לזכיין) זכות השימוש בסימן המסחרי.

סביר להניח כי זכות שימוש בשם המסחרי אשר מעוגנת בהסכם זיכיון ואשר נכתב במפורש כי הזכיין יהיה רשאי להשתמש בשם גם אם הרשת מגיעה למצב של פשיטת רגל תקנה ביטחון לזכיין גם במסגרת הליכי חדלות הפירעון של הרשת, כל זאת כמובן אם השם המסחרי של הרשת נרשם כדין.