מדור הביקורת איננו עוסק השבוע בעוד מסעדה. הוא עוסק באימפריה. סוהו מראשון לציון היא הרבה יותר ממה שמוכר במדינת תל אביב כמסעדה גדולה ומצליחה. אין תופעות כאלו בתל אביב וספק אם תהיינה. הן כנראה אינן אפשריות בה.

סוהו שוכנת באיזור תעשייה ראשל"צי שללא חסדיו של WAZE אין דרך להגיע אליו. כשמגיעים, מתגלה מתחם בילויים עצום, מבעבע עד מאוד. סוהו חולשת על שטח עצום ובנויה משני חללים. בגדול שבהם, הפנימי, שולט הצבע האדום. יש בו בר ענק וה-מ-ו-ן מקומות ישיבה. בדרך לשירותים, המשדרים פאר, יש אקוואריום עצום. בחלל הזה, תאמינו או לא, מותר לעשן. החלל ללא מעשנים הוא החיצוני, הקטן מעט יותר. בו ניצב מסך ענק שמקרין מופעי פופ ורוק עם להיטי כל הזמנים. מנסים לדמיין מקום גדול, נוצץ ומצליח בפריפריה? לא תבינו עד שלא תראו.

בני כל הגילאים, מצעירים במיוחד ועד מבוגרים בהחלט, יושבים בסוהו. גם זו תופעה לא בדיוק מוכרת בסצינת תל אביב. זוגות בבילוי, חבורות, משפחות שלמות – מטף ועד סבא/סבתא; כולם שם. במקום תפריטים רגילים מגיעים אייפדים לכל הסועדים, ובהם פירוט האוכל. זה, כמו כל מה שקורה במקום הזה, גם התפריט עצום ממדים במיוחד. מסושי ואוכל יפני לגווניו; דרך מיני נודלס מזרח אסיאתיים; אל מנות סטייקים רבות, מערביות לגמרי, ואפילו שניצל.

המפגש הראשוני עם המקום מרתיע במקצת. המון אנשים, המולה ורעש עצומים; תפריט שקשה להשתלט עליו, שמפציץ בהמון מנות, מהרבה מידי ארצות מוצא. אם לא די בכך, מחירי המנות נראים גבוהים. ברגע הראשון גם זה מרתיע. להלכה, מתכון לפיאסקו מהדהד בעוד מסעדה מחוץ לעיר המגישה מיש-מש קולינרי. בפועל, ממש לא. ככל שפגשנו בעוד מנות התבהרו שני דברים: ראשית, לא רק שהאוכל תקין; רוב הזמן הוא הרבה יותר מזה. שנית, מדובר במנות ענק, בגדלים שדי לא ייאמנו. בשקלול גודלן האימתני מספק האוכל תמורה הוגנת במיוחד לכסף.

התחשק יפני, ללא מי-יודע-כמה ערבובים. הלכנו על גיוזה במילוי חזה עוף (41 שקלים) ושני רולים: 'ליהי רול' (46) ו'קרייזי ססמי' (52). כיסני הגיוזה, שישה במספר, גדולים ועשויים ללא דופי, הגיעו עם רוטב טריאקי על סלט מלפפונים. 'ליהי רול' היה אינסייד אאוט עם שמונה יחידות, עטופות בסלמון, טונה ודניס; במילוי ספייסי טונה, מלפפונים ואבוקדו. קרייזי ססמי' היה אינסייד אאוט במילוי אבוקדו, מלפפונים ואספרגוס, בציפוי שומשום קלוי, שמעליו תערובת של סלמון וטוביקו, מיונז יפני ובצל ירוק. שני הרולים היו ענקיים. בכולם היו חומרי גלם ראויים. הם היו עשויים היטב ונטרפו במהירות.

חשבנו לרפד בקצת פחמימות והזמנו פאד תאי טופו (55). קצת נבהלנו כשראינו את המנה. לא התכוונו לקבל כל כך הרבה, בטח שלא לאכול כל כך הרבה. הפאד תאי כלל, בנוסף לטופו, את כל החשודים המיידיים: אטריות אורז, ביצה, גזר, כרוב, נבטים, בצל ירוק ובוטנים. שום פאד תאי איננו סמל לאנינות בעיני, גם לא זה. אבל זה היה פאד תאי תקין לחלוטין וכאמור במינונים לא נתפסים. חשבנו שננשנש ממנו קצת ונעבור לבשר, אבל בפועל קצת היה קשה לזוז אחריו.

מעוניין/ת ברכישת זיכיון? לחץ/י כאן