תגובה אחידה נשמעה אתמול בקרב אנשי ענף האופנה ואנליסטים המסקרים את חברות האופנה למספרים של קבוצת גוטקס מותגים "הזוי ולא הגיוני". בשתי מילים אלו אפשר, פחות או יותר, לסכם את מה שחושבים בענף על השווי שלפיו מנסים בעלי השליטה בגוטקס – ג'ואי שוובל וחנן אליטוב למכור נתח של 20 אחוז מהחברה שוובל ואליטוב דורשים כ־360 מיליון שקל, לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל. "המספרים של גוטקס דומים לאלו של פוקס מבחינת הרווח הנקי וההכנסות, והשווי של פוקס, שהיא חברה ציבורית, עומד על כ־700 מיליון שקל. וזה אחרי שהיא ספגה ירידה חדה בשנה האחרונה. עד לפני חצי שנה היא נסחרה במיליארד שקל", מסבירה האנליסטית דורין פלס מבית ההשקעות אי.בי.אי. לדבריה, "לשם השוואה – מכפיל ה־EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות – א"י) של פוקס במחצית הראשונה של 2015 עמד על 11.5. כיום הוא נמוך מ־8, וזה המצב במרבית החברות בתעשיית האופנה. אך השווי שגוטקס מייחסת לעצמה מתבסס על מכפיל של 11.5–12. אלו מכפילים שמשקפים את המתרחש בתעשייה לפני יותר משנה. זה לא המצב היום". ואכן, שוובל מנסה כבר זמן מה להכניס שותף לעסקיו, אך זה לא קל משום שמצב עסקי האופנה ספג לא מעט מהלומות בשנים האחרונות. כך למשל נפגעו המכירות בעקבות מבצע צוק איתן ב־2014, המצב הכלכלי הורע, ועקב זאת נשחקה ההכנסה הפנויה של הציבור, והחורף של השנה שעברה היה שחון. תהא הסיבה אשר תהא, נראה כי הסכום ששוובל דורש ממשקיעים פוטנציאליים רחוק מאוד מהמציאות.

התרחבות אטית וזהירה

האסטרטגיה העסקית של שוובל כוללת פתיחת סניפים באופן זהיר ואטי, ורק לאחר שהצליח להחתים את הנהלת הקניונים על כך שהם ישלמו לו את מרבית ההוצאות על הבינוי וששכר הדירה שחנויות המותגים שלו ישלמו יהיה מהנמוכים שמשולמים באותו קניון. בנובמבר האחרון פגשתי את שוובל בוועידת הקניונים באילת ושאלתי אותו אם זה נכון שהוא חתם על חוזה לפתיחת סניפים בקניון של קנדה־ישראל שצפוי לקום בגלילות. התשובה שלו היתה: "את מכירה אותי. אני לא חותם כל כך מהר על סניפים". האסטרטגיה הזאת גרמה לכך שאף שגוטקס נחשבת לאחת מקבוצות האופנה הגדולות והחזקות בישראל, יש לה פחות מ־80 סניפים כיום, בשעה שמתחרותיה עברו מזמן את מחסום ה־100. המתחרה הגדולה – פוקס – כבר חצתה את רף ה־180. לנוכח הנתונים האלה מסביר סמנכ"ל כספים באחת מחברות האופנה המובילות כי "כל כלכלן יגיד לך שהמספרים לא הגיוניים. לגוטקס יש בסך הכל 78 חנויות. לפי המספרים שפורסמו, השווי של גוטקס מתבסס על מכפיל רווח של 30! כלומר, אם אני קונה את גוטקס היום, ונאמר שהרווח הנקי שלי הוא 66 מיליון שקל בשנה, כמו ששוובל אומר, זה אומר שייקח לי 30 שנה להחזיר את ההשקעה". בכיר נוסף בענף האופנה היה ציני עוד יותר ואמר כי "יש לשוובל המזל שיש לכל מי שמחזיק במותגי קבוצת אינדיטקס הספרדית בעולם (זארה, פול אנד בר, ברשקה ומסימו דוטי – א"י). אלה מותגים שעושים עבודה טובה. אבל הזיכיונות של מותגים ששייכים לאידיטקס לא עובדים אצלו. עם גאפ הוא יכול רק לגרד זבובים. הערכת השווי של הקבוצה לא הגיונית". גורמים רבים בענף הגיבו בתמיהה לרווח הנקי שגוטקס טוענת לו. לטענת אותם גורמים, הכנסות של 1.7 מיליארד שקל בשנה הן הכנסות שנחשבות לטובות, אבל הן לא מסבירות את הרווח הנקי שעומד לטענת הקבוצה על 66 מיליון שקל. "לא ברור אם זה נטו או ברוטו. אם זה ברוטו, אז זה לפני מס, ואז השווי המבוקש מבוסס על מכפיל רווח של 50", אומר בכיר בענף. "אני חושב שההכנסות של הקבוצה נמוכות משדווח והשווי מנופח", אומר אותו בכיר. "ניקח לדוגמה מותג כמו קסטרו. מכפיל הרווח שלו אמור להיות גבוה מזה של זארה, כי זארה הוא מותג שמשווק בארץ בזכיינות. הספרדים נותנים לשוובל זיכיון לשלוש שנים ומחדשים לו אותו בתומן לשלוש שנים נוספות. אבל מה יקרה אם לא יחדשו לו את הזיכיון? אז לא נשאר לו כלום. זה לא מותג שלו. אז מה בדיוק הוא מוכר פה?".

שוובל מחפש בעיקר כסף. חוץ ממכפיל הרווח מעורר התמיהה, שוובל נתקל בקושי להכניס שותף לקבוצה גם בשל העובדה שהוא מוכן למכור רק 20% ממנה. השפעתו של הרוכש על עסקי הקבוצה תהיה קטנה. הוא יקבל רק נציג אחד בדירקטוריון ובעיקר יכניס כסף לקופת החברה. במצבו הנוכחי של שוק האופנה, לא בטוח שיהיו קופצים רבים על המציאה.